רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ב · פסוק כ
שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ. הָעוֹל שֶׁל עֵץ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְהַמּוֹסְרוֹת, שֶׁהֵן שֶׁל עוֹר, נוֹפֵל בָּהֶן לְשׁוֹן נְתִיקָה:
מוֹסְרוֹתַיִךְ. הֵם רְצוּעוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶם הָעוֹל:
וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹר. עַל דְּבָרֶיךָ:
כִּי עַל כָּל גִּבְעָה. אַךְ אַתָּה לֹא שָׁמַרְתָּ הַבְטָחָתְךָ, וְעַל כָּל גִּבְעָה אַתְּ צֹעָה – לְשׁוֹן מִשְׁכָּב וּמַצָּע. כִּי מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן אֶלָּא: