רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ב · פסוק יט
תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ. סוֹף שֶׁרָעָתֵךְ תָּבִיא עָלֶיךָ יִסּוּרִין:
וּמְשׁוּבוֹתַיִךְ. לְשׁוֹן ״בָּנִים שׁוֹבָבִים״ (ירמיה ג:יד):
תּוֹכִיחוּךְ. לְשׁוֹן ״מוּסָר״ (ירמיה ל:יד):
וְלֹא פַחְדָּתִי. פַּחַד שֶׁלִּי לֹא הָיָה בְּלִבֵּךְ לִירָא אוֹתִי: