רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מח · פסוק טז
וְאֵלֶּה מִדּוֹתֶיהָ. שֶׁל עִיר:
פְּאַת צָפוֹן וְגוֹ׳. מְרֻבַּעַת אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים עַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים, נִשְׁאֲרוּ בָרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת, הֵם יִהְיֶה לָהֶם לְמִגְרָשׁ, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים לַצָּפוֹן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קָנִים לַדָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּמַטָּה, וְכֵן לַמִּזְרָח וּמַעֲרָב, הֲרֵי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עַל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בְּאֶמְצַע הָרְצוּעָה, הֲרֵי כָּל רָחְבָּהּ מְמֻלָּא, וּבְאֹרֶךְ הָרְצוּעָה הַזֹּאת הַשְּׁלִישִׁית נִשְׁאֲרוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לַמִּזְרָח וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לַמַּעֲרָב, עֲלֵיהֶם הוּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר וְהַנּוֹתָר בָּאֹרֶךְ לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָדִימָה וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יָמָּה: