רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מז · פסוק כ
וּפְאַת יָם. וּמֵצַר מַעֲרָבִי:
הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת. מִמִּקְצוֹעַ דְּרוֹמִית הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְהוּא נַחַל מִצְרַיִם:
עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת. עַד מִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הוּא הַר הָהָר, שֶׁהוּא נֹכַח לְבֹא חֲמָת; כִּי חֲמָת בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית אֵצֶל הַר הָהָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הַר הָהָר. מֵהַר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת״ (במדבר לד:ז-ח). מָצָאתִי: