רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מה · פסוק יב
וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה. ״עֶשְׂרִים מָעִין״ (תרגום יונתן):
עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל. הֲרֵי שִׁשִּׁים שְׁקָלִים:
הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. לוּצוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מִנְיָן. וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים זוּז; מִכָּאן שֶׁהָיָה מָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל, וְהוֹסִיפוּ עָלָיו בִּימֵי יְחֶזְקֵאל שְׁתוּת – הֲרֵי מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים (בבא בתרא צ.-צ:). וּכְשֶׁחִלְּקוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלֹשָׁה, וְלֹא כָתַב סְתָם שִׁשִּׁים שְׁקָלִים יִהְיֶה לָכֶם הַמָּנֶה – צִוָּה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִשְׁקָל שְׁלִישִׁיתוֹ וּמִשְׁקָל רְבִיעִיתוֹ וּמִשְׁקָל מָנֶה שֶׁל חוֹל שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תְּלָתוּת מַנְיָא עֶסְרִין סִלְעִין, מָנֵי כַסְפָּא עֶסְרִין וַחֲמֵשׁ סִלְעִין, רַבְעוּת מַנְיָא חֲמֵשׁ עֶסְרֵי סִלְעִין, כּוּלְהוֹן שִׁתִּין מָנִין, וּמַנָּא רַבָּא – קוּדְשָׁא יְהֵא לְכוֹן״: