רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מה · פסוק יא
הָאֵיפָה וְהַבַּת. לְשׁוֹן מִדָּה, חֹמֶר וְכוֹר (יחזקאל מה:יד) מוֹיִ״י בְּלַעַ״ז:
תֹּכֶן אֶחָד. לְשׁוֹן מִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה:יח); מִדָּה אַחַת: זוֹ עֲשִׂירִית לְחֹמֶר שֶׁל יָבֵשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין, וְזוֹ עֲשִׂירִית לְחֹמֶר הַלַּח:
לָשֵׂאת. כְּמוֹ לָקַחַת, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְמֵיסַב״. לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר תִּהְיֶה הַבַּת, וְכֵן עֲשִׂירִית לַחֹמֶר יָבֵשׁ:
הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ. סְכוּם חֶשְׁבּוֹן הַבַּת וְהָאֵיפָה לְפִי גֹּדֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה, מָצָאתִי, אִם יוֹסִיפוּ בַּחֹמֶר יוֹסִיפוּ בַּבַּת, אִם יִפְחֲתוּהוּ מִזֶּה יִפְחֲתוּהוּ מִזֶּה, שֶׁיְּכַוֵּן מַעְשְׂרוֹ לוֹ: