רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מה · פסוק ז
וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר. בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הוּא חוֹלֵק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמִּזְרָחָהּ לְמַעַרְבָהּ לִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה רְצוּעוֹת, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְמִנְיָן הַשְּׁבָטִים, וְכָל אַחַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף קָנִים רֹחַב וְאָרְכָּן כְּאֹרֶךְ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּרְצוּעָה אַחַת לִדְרוֹמָהּ, אַרְכָּה מִן הַגְּבוּל מִזְרָח וְעַד גְּבוּל מַעֲרָב, וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים קָנִים, כִּשְׁאַר כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק. וּמֵאוֹתָהּ רְצוּעָה הוּא תּוֹרֵם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שָׁלוֹשׁ רְצוּעוֹת הַלָּלוּ הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים, וְהָעוֹדֵף עֲלֵיהֶם לַמִּזְרָח עַד סוֹף הַגְּבוּל הָאָרֶץ, וְכֵן לַמַּעֲרָב, יִהְיֶה לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לַמִּזְרָח וּלְמַעֲרַב:
אֶל פְּנֵי תְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְאֶל פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר. כְּנֶגֶד כָּל רֹחַב שְׁלֹשָׁה הָרְצוּעוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רְצוּעוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַאֲחֻזַּת הָעִיר:
מִפְּאַת יָם יָמָּה. מִמַּעֲרַב תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְהָעִיר עַד מַעֲרַב הַגְּבוּל:
וּמִפְּאַת קֵדְמָה קָדִימָה. וּמִמִּזְרָח הַתְּרוּמָה לְמֶצֶר מִמִּזְרָח, לְעֻמּוֹת אַחַד הַחֲלָקִים שֶׁל שְׁבָטִים הַמְפֹרָשִׁין בְּסוֹף הַסֵּפֶר (יחזקאל מח:כא), שֶׁהֵם מִגְּבוּל יָם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד גְּבוּל קָדִים: