רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מה · פסוק ד
קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ. סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא: מוֹתַר הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ הוּא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ הַקְּרֵבִים וְגוֹ׳; קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הִיא הַתְּרוּמָה הַזֹּאת:
לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה. הָעוֹדֵף עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁל הַר הַבַּיִת: שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים לַמִּזְרָח, וּכְנֶגְדָּן לַמַּעֲרָב, וְהַמִּקְדָּשׁ בָּאֶמְצַע, וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לַצָּפוֹן, וּכְנֶגְדָּן לַדָּרוֹם:
וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים. הָעוֹדֵף הַזֶּה שֶׁסָּבִיב הַמִּקְדָּשׁ:
וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ. וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת הָאֶמְצָעִיִּים (יחזקאל מה:ב) יִהְיוּ מְקֻדָּשִׁים לְצֹרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ, אִישִׁיינְטִיג״יאָה אַלְשִׁיינְטוּאִיירָא בְּלַעַ״ז: