רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מד · פסוק כב
כִּי אִם בְּתוּלוֹת. יִקְּחוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, אֲבָל יֵשׁ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר יִקְּחוּ אֶת הָאַלְמָנָה, כְּגוֹן הֶדְיוֹטִין, וְזֶהוּ מִכֹּהֵן יִקָּחוּ – יֵשׁ מִן הַכֹּהֵן שֶׁמּוּתָּרִין בְּאַלְמָנָה, מָצָאתִי:
אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה. גְּמוּרָה, פְּרָט לִגְרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא, אֲסוּרָה אַף לְהֶדְיוֹט (קדושין עח.):