אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק מד

פרק מג

פסוק ב

סָגוּר יִהְיֶה. רַבּוֹתֵינוּ הֶעֱמִידוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה בְּפִשְׁפָּשׁ הַדְּרוֹמִי שֶׁהָיָה לְשַׁעַר הַהֵיכָל; פִּשְׁפָּשׁ – פֶּתַח קָטָן. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ב): שְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בְּדָרוֹם וְאֶחָד בְּצָפוֹן; שֶׁבְּדָרוֹם – לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, עָלָיו מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל: הַשַּׁעַר הַזֶּה יִהְיֶה סָגוּר:

בָּא בוֹ. לֶעָתִיד לָבֹא:

פסוק ג

אֶת הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא וְגוֹ׳. אֶת הַנָּשִׂיא אֲנִי נוֹתֵן רְשׁוּת, נָשִׂיא הוּא וְחָשׁוּב, וְאֵין דַּרְכּוֹ לֵישֵׁב וְלֶאֱכוֹל עִם שְׁאָר הַכֹּהֲנִים בַּלְּשָׁכוֹת:

הוּא יֵשֶׁב בּוֹ לֶאֱכׇל לֶחֶם. בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ:

מִדֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא. כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לְתוֹךְ הֶחָצֵר הַפְּנִימִית כְּדֵי לִיכָּנֵס לְשַׁעַר קָטָן זֶה לֶאֱכוֹל בּוֹ, דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר הָעֲזָרָה שֶׁבְּמִזְרָח יִכָּנֵס לְתוֹךְ הָעֲזָרָה, וּבוֹ בַּדֶּרֶךְ יָשׁוּב כְּשֶׁיָּשׁוּב יֵצֵא בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּכְנַס. וּלְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה (יחזקאל מו:ט) בְּעִנְיָן ״וּבְבֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳ בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ וְגוֹ׳״, שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדַּרְיָא – לְפִי שֶׁאוֹתָהּ בִּיאָה לִרְאִיַּת פָּנִים וְצָרִיךְ לְהֵרָאוֹת יָפֶה, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן בְּבִיאוֹת שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה קַפַּנְדַּרְיָא (ברכות ט,ה), לְפִי שֶׁאֵין בִּיאָה זוֹ לִרְאִיַּת פָּנִים כְּמוֹ שֶׁל רְגָלִים; וְכֵן הֵעִיד עוֹד לְמַטָּה בָּעִנְיָן פְּעָמִים רַבּוֹת:

מָצָאתִי. אֶת הַנָּשִׂיא. כֹּהֵן גָּדוֹל נָשִׂיא הוּא, וּמֵחֲשִׁיבוּתוֹ יְהֵא רַשַּׁאי לֶאֱכׇל בָּשָׂר וְלֶחֶם קָדָשִׁים בּוֹ אוֹתוֹ שַׁעַר שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ:

מִדֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא. דֶּרֶךְ אוּלָם שַׁעַר מִזְרָחִי יִכָּנֵס לָעֲזָרָה, וְיָבוֹא עַד אוֹתוֹ פִּשְׁפָּשׁ לֶאֱכׇל בּוֹ לַחְמוֹ:

וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא. שֶׁאֵין זֶה רָאוּי לְקַפַּנְדַּרְיָא כִּשְׁאָר שְׁעָרִים, וְכָל הַיּוֹם שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילַת הַנָּשִׂיא יִהְיֶה סָגוּר:

פסוק ז

בְּנֵי נֵכָר. שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, זֶהוּ מְשׁוּמָּד; וְהֵם עַרְלֵי לֵב (זבחים כב:):

וְעַרְלֵי בָשָׂר. כֹּהֵן שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה:

פסוק ח

וַתְּשִׂימוּן לְשֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי, בְּמִקְדָּשִׁי לָכֶם. תְּשִׂימוּן לָכֶם, לְדַעְתְּכֶם, בְּמִקְדָּשִׁי אֲנָשִׁים רוֹצְחִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לִהְיוֹת שׁוֹמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי:

פסוק י

כִּי אִם הַלְוִיִּם אֲשֶׁר רָחֲקוּ וְגוֹ׳. כִּי אִם כֹּה תַּעֲשׂוּ לָהֶם, הַלְוִיִּם אֲשֶׁר רָחֲקוּ מֵעָלַי וְנַעֲשׂוּ מְשׁוּמָּדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַכְשָׁיו חָזְרוּ בָהֶם:

וְנָשְׂאוּ עֲוֺנָם. מִגֶּשֶׁת עוֹד אֶל מִזְבְּחִי, אֶל פְּקֻדּוֹת שֶׁל שַׁעֲרֵי הַבַּיִת, פְּקֻדּוֹת קוֹמַנְדִישָׁ״שׁ בְּלַעַ״ז, שׁוֹמְרִים וְשׁוֹטְרִים יִהְיוּ:

פסוק יא

הֵמָּה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה. עֲבוֹדָה הַכְּשֵׁרָה בְּזָרִים, וּבַעֲבָדִים וּבְנָשִׁים (זבחים לא:):

פסוק יב

לְמִכְשׁוֹל עָוֺן. כּוֹמְרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְהַמְשִׁיכָם לְכָךְ:

פסוק טו

וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. מִשֵּׁבֶט לֵוִי:

בְּנֵי צָדוֹק. לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ רִאשׁוֹן בַּמִּקְדָּשׁ בִּימֵי שְׁלֹמֹה, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ:

בִּתְעוֹת. קְנַאיִנְשַׁאַרְ״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק יז

אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. לִפְנַי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:

וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר. תְּכֵלֶת שֶׁהָיָה בַּמְּעִיל וּבָאַבְנֵט (שמות לט:כד, כט) לֹא יִלְבָּשֶׁנּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּעֲבוֹדַת פְּנִים:

וָבָיְתָה. וְלִפְנִים:

פסוק יח

פַּאֲרֵי. קַאפִּיֵיל״שׁ בְּלַעַ״ז:

לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע. שָׁנִינוּ בִּבְרַיְתָא: אֵין חוֹגְרִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּזִיעִין, לֹא לְמַעְלָה מֵאֲצִילֵיהֶם וְלֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם, שֶׁהוּא מְקוֹם זֵיעָה (זבחים יח:). אַנְלַאשׁוֹיִי״רָא בְּלַעַ״ז. לָשׁוֹן אַחֵר: אָסְרָה הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים מַלְבּוּשֵׁי הַצֶּמֶר, כִּי הַצֶּמֶר מֵזִיעַ הַגּוּף וּמֵזִיעַ אֶת הַבָּשָׂר:

פסוק יט

אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. לְפִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בַּהֵיכָל לִפְנַי וְלִפְנִים וּקְרָאָם ״חָצֵר הַפְּנִימִית״ (יחזקאל מד:יז), וְאֶצְלָם יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל שְׁתֵּי פְּעָמִים, לוֹמַר שֶׁעַל עֶזְרַת נָשִׁים הוּא אוֹמֵר, מָקוֹם שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין:

וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ויקרא טז:כג) ״וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבַּד אֲשֶׁר לָבַשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם״:

וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלָא יִתְעָרְבוּן עִם עַמָּא בִּלְבוּשֵׁיהוֹן״, כְּלוֹמַר: לֹא יִגְּעוּ אֶל הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין בִּגְדֵי חוֹל טְהוֹרִין אֵצֶל בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ (ראה רש״י יחזקאל מב:יד):

פסוק כ

וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ. לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַשֵּׂעָר:

וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ. גִּדּוּל שֵׂעָר לֹא יַרְבּוּ:

כָּסוֹם יִכְסְמוּ. כַּכֻּסֶּמֶת הַזּוֹ, שֶׁסְּדוּרִין בַּשִּׁבֹּלֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה לְצַד עִקָּרוֹ שֶׁל זֶה; כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם זַצַ״ל. וְיִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן מִדַּת דָּבָר הַשָּׁוֶה, לֹא גְזִיזַת רֹאשׁ וְלֹא גִּדּוּל שֵׂעָר, אֶלָּא בְּמִדָּה שָׁוָה; אמולי״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק כא

בְּבוֹאָם אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. אֶל הַהֵיכָל:

פסוק כב

כִּי אִם בְּתוּלוֹת. יִקְּחוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, אֲבָל יֵשׁ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר יִקְּחוּ אֶת הָאַלְמָנָה, כְּגוֹן הֶדְיוֹטִין, וְזֶהוּ מִכֹּהֵן יִקָּחוּ – יֵשׁ מִן הַכֹּהֵן שֶׁמּוּתָּרִין בְּאַלְמָנָה, מָצָאתִי:

אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה. גְּמוּרָה, פְּרָט לִגְרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא, אֲסוּרָה אַף לְהֶדְיוֹט (קדושין עח.):

פסוק כו

וְאַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ. אַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִן הַמֵּת; כָּךְ שְׁנוּיָה בְּמוֹעֵד קָטָן (מועד קטן טו:):

פסוק כז

וּבְיוֹם בֹּאוֹ. תְּחִלָּה אֶל הַקֹּדֶשׁ לְהִתְחַנֵּךְ לַעֲבוֹדָה. יַקְרִיב חַטָּאתוֹ זוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ; כָּךְ שְׁנוּיָה בְּמוֹעֵד קָטָן (טו, ב – טז, א), שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט טָעוּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּיוֹם חִנּוּכוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳״ (ויקרא ו:יג), וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת (עח, א):

פסוק כח

וְהָיְתָה לָהֶם. הַכְּהֻנָּה לְנַחֲלָה:

פסוק כט

חֵרֶם. לְשׁוֹן קֹדֶשׁ; וְכֵן כָּל לְשׁוֹן חֶרְמָה שֶׁהוּא עַל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא כז:כח):

פסוק ל

לְהָנִיחַ. אַפּוֹשִׁי״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וַיָּנַח בְּכָל גְּבוּל מִצְרָיִם״ (שמות י:יד):

פסוק לא

כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהֻתְּרָה לָהֶם מְלִיקַת חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁהִיא נְבֵלָה וּטְרֵפָה, הֻצְרַךְ לְהַזְהִירָם עַל שְׁאָר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת; כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (מנחות מה.):

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה