רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מד · פסוק יט
אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. לְפִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בַּהֵיכָל לִפְנַי וְלִפְנִים וּקְרָאָם ״חָצֵר הַפְּנִימִית״ (יחזקאל מד:יז), וְאֶצְלָם יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל שְׁתֵּי פְּעָמִים, לוֹמַר שֶׁעַל עֶזְרַת נָשִׁים הוּא אוֹמֵר, מָקוֹם שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין:
וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ויקרא טז:כג) ״וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבַּד אֲשֶׁר לָבַשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם״:
וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלָא יִתְעָרְבוּן עִם עַמָּא בִּלְבוּשֵׁיהוֹן״, כְּלוֹמַר: לֹא יִגְּעוּ אֶל הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין בִּגְדֵי חוֹל טְהוֹרִין אֵצֶל בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ (ראה רש״י יחזקאל מב:יד):