רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מד · פסוק ב
סָגוּר יִהְיֶה. רַבּוֹתֵינוּ הֶעֱמִידוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה בְּפִשְׁפָּשׁ הַדְּרוֹמִי שֶׁהָיָה לְשַׁעַר הַהֵיכָל; פִּשְׁפָּשׁ – פֶּתַח קָטָן. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ב): שְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בְּדָרוֹם וְאֶחָד בְּצָפוֹן; שֶׁבְּדָרוֹם – לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, עָלָיו מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל: הַשַּׁעַר הַזֶּה יִהְיֶה סָגוּר:
בָּא בוֹ. לֶעָתִיד לָבֹא: