רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מג · פסוק יז
וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ. גַּג הַמִּזְבֵּחַ עִם מְקוֹם הַקְּרָנוֹת וְעִם מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָאֲמוּרִים כָּאן – מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ: אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ:
וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְגַדְנְפָא״, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל הַקְּרָנוֹת (זבחים סב:):
חֲצִי הָאַמָּה. מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד; נִמְצָא אַמָּה עַל אַמָּה:
וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה. זוֹ כְּנִיסַת הַיְסוֹד:
וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ הָיָה בַּדָּרוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָעוֹלֶה בּוֹ פּוֹנֶה לַמִּזְרָח; שֶׁכָּל הַפְּנִיּוֹת הָיוּ דֶּרֶךְ יָמִין; וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן הַכֶּבֶשׁ בַּדָּרוֹם, הָעוֹלֶה בּוֹ וּפוֹנֶה דֶּרֶךְ יָמִין פּוֹנֶה לַמִּזְרָח: