רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק כב
הַמִּזְבֵּחַ עֵץ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָקֳבֵל מַדְבְּחָא פָּתוֹרָא״, רוֹצֶה לוֹמַר: הַשֻּׁלְחָן קוֹרֵא מִזְבֵּחַ, שֶׁמְּכַפֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמִזְבֵּחַ; כָּךְ שָׁמַעְתִּי (ברכות נה.):
וּמִקְצֹעוֹתָיו. רַגְלָיו. (גַּגּוֹ) וְאָרְכּוֹ. (הַכָּתוּב בַּמִּקְרָא) גַּגּוֹ, וְהוּא גּוּף הַשֻּׁלְחָן:
וְקִירֹתָיו. מִסְגְּרוֹתָיו (שמות כה:כה):