רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק כא
מְזוּזַת רְבוּעָה. אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה ״מְזוּזַת רְבוּעָה״ (מלכים א ז:ה) – שֶׁהָיוּ לָהּ מְזוּזוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדִין, וּמִפְתָּן מִתַּחַת וּמַשְׁקוֹף מִמַּעַל; וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁהַמְּזוּזוֹת הָיוּ מְרֻבָּעוֹת:
הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאֶה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״חֲזוֹיֵהּ כְּחֵיזוּ יְקָרֵיהּ״, כְּמַרְאֵה כִּסֵּא כָבוֹד שֶׁרָאִיתִי בַּמֶּרְכָּבָה עַל נְהַר כְּבָר (יחזקאל א:כו-כח), וְאוֹר נֹגַהּ רָאִיתִי בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: