רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק יד
וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה. הַגִּזְרָה וְהַתָּא שֶׁמֵאַחֲרָיו הִיא הַבְּנוּיָה כְּמוֹ בִּנְיָן וְעֹבִי הַכְּתָלִים, הַכֹּל מֵאָה אַמָּה. הוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (לעיל, יב) שֶׁהַבַּיִת עוֹדֵף לְפָנָיו רֹחַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה, שֶׁהָאוּלָם מַרְחִיב מִן הַהֵיכָל וּמִן הַתָּאִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַצָּפוֹן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַדָּרוֹם. וְלֹא שֶׁחֲלַל הָאוּלָם רָחָב מֵחֲלַל הַהֵיכָל, אֶלָּא כִּי בֵּית הַחֲלִיפוֹת מְחֻבָּר לָאוּלָם מִכָּאן וּמִכָּאן: