רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק ו
צֵלָע אֶל צֵלָע. תָּא אֶל תָּא וְתָא עַל תָּא:
שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים. וּבְבַיִת שֵׁנִי הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּדָּרוֹם, חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם וּשְׁמוֹנֶה בַּמַּעֲרָב, הוּא צֶלַע הוּא יַצִּיעַ הוּא תָּא. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַתָּאִים שֶׁבַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם כָּךְ סִדְרָן: שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכּוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי שִׁשִּׁים אַמָּה לַחֲמִשָּׁה תָּאִים וַחֲמִשָּׁה כְּתָלִים שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ אַמָּה, הֲרֵי שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ, וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל הַמֻּנָּח, פִּרְנַסְתָּ תִּשְׁעִים אַמָּה שֶׁל אֹרֶךְ הַכֹּתֶל, וְכֵן לְדָרוֹם; וְשֶׁבְּמַעֲרָב אֶחָד עַל גַּב אֶחָד, וּשְׁלִישִׁי עַל גַּבֵּיהֶן וְאָרְכָּן עַל גַּבֵּיהֶם עֶשְׂרִים אַמָּה כְּנֶגֶד רֹחַב בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הֲרֵי אַחַת עֶשְׂרֵה בְּכָל סֵדֶר, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״חַד עַסְרִי בַּסִּדְרָא״ (ס״א לא גורסים פעמים שלוש פעמים אחת עשר על גב אחת עשר על גביהן וכן ת״י חד עסרי בסדרא ובבית שני וכו׳ עד הוא תא, ותו לא):
וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת. קוֹרוֹת עֲלִיּוֹת הַיְּצִיעִים; הָיוּ רָאשֵׁיהֶם שֶׁלְּצַד מְחִיצַּת הַתָּאִים הַחִיצוֹנָה בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת בַּקִּיר בְּצִדּוֹ הַפְּנִימִי, וְזֶהוּ אֲשֶׁר לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת – בְּצִדּוֹ אֲשֶׁר לְתוֹךְ הַתָּאִים, וְזֶהוּ לִהְיוֹת אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת – קְבוּעִים בְּחָזְקָה פּוֹפְרִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת. רָאשֵׁיהֶם שֶׁל צַד קִיר הַהֵיכָל הָיוּ בָּאוֹת וְנוֹקְבוֹת עַל כְּנִיסוֹת, שֶׁהָיָה קִיר הַהֵיכָל בּוֹלֵט לְתוֹךְ הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה (מלכים א ו:ו) ״כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה״, ״הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רֹחַב״, חֲלָלָהּ וַעֲלִיָּתָהּ שֵׁשׁ, שֶׁהָיָה כּוֹתֶל הַהֵיכָל כָּנוּס מִלְמַעְלָה אַמָּה, לְפִיכָךְ חֲלַל הַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ אַמָּה רְחָבָה, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רְחָבָה, וְהִיא הָיְתָה עֲלִיָּה שֶׁל תִּיכוֹנָה, שֶׁהָיָה כּוֹתֶל הַהֵיכָל כָּנוּס לְתוֹכָהּ אַמָּה מִלְמַעְלָה, וְאַף אֵלּוּ הָיוּ כְּמוֹתָן; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְלֹא יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבַּיִת. לֹא הָיוּ נוֹקְבִים בְּקִיר הַהֵיכָל, כִּשְׁאָר רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת נְמוּכִים הַקְּבוּעִים בְּכוֹתֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁנּוֹקְבִים הַכּוֹתֶל וְתוֹקְעִים רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת בַּנְּקָבִים: