רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק ה
קִיר הַבַּיִת. כּוֹתֶל מַעֲרָבִי:
וְרֹחַב הַצֵּלָע. אַפְּנְדִי״ץ בְּלַעַ״ז, הַתָּא שֶׁל אַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת חֲלָלוֹ, וְשֶׁל בַּיִת שֵׁנִי הָיָה שֵׁשׁ (מדות ד:ז); וְעַל כָּרְחֲךָ בַּיִת זֶה לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהֲרֵי בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה מַפְסֶקֶת לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים (יומא נא:):