רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מ · פסוק מט
אֹרֶךְ הָאוּלָם עֶשְׂרִים אַמָּה. כְּנֶגֶד רֹחַב הַהֵיכָל:
וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
וּבַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו. וּבַמַּעֲלוֹת הָיָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהֶם יַעֲלוּ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (משנה מידות ג, ו): בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה:
וְעַמּוּדִים אֶל הָאֵילִים. תַּחַת יָכִין וּבֹעַז שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן (מלכים א ז:כא):