רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מ · פסוק יט
וַיָּמָד רֹחַב. חֲלַל עֶזְרַת נָשִׁים:
מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה הַשַּׁעַר הַמְפֹרָשׁ לְמַעְלָה (פס׳ טו):
לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי. עַד עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן. לִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ חֲלָלָהּ מֵאָה אַמָּה: