רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מ · פסוק יד
וַיַּעַשׂ אֶת אֵילִים שִׁשִּׁים אַמָּה. גָּבְהָן שֶׁל אֵילִים שֶׁל סִפֵּי הָאוּלָם, גְּבוֹהִים שִׁשִּׁים אַמָּה:
וְאֶל אֵיל הֶחָצֵר הַשַּׁעַר סָבִיב. וְכֵן לְכָל אֵילֵי הֶחָצֵר שֶׁבְּכָל אוּלַמֵּי שְׁעָרִים סָבִיב סָבִיב, שֶׁאַף בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם הָיוּ לָהּ שְׁעָרִים עֲשׂוּיִין כְּתַבְנִית הַשַּׁעַר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (להלן כב, כד):