רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מ · פסוק יב
וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת אַמָּה אֶחָת וְגוֹ׳. הַתָּאוֹת, שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן לַשַּׁעַר הָיוּ מְשׁוּכִין מִן כְּנֶגֶד חֲלַל הָאוּלָם שֶׁלִּפְנִים אַמָּה לַצָּפוֹן וְאַמָּה לַדָּרוֹם, שֶׁכְּבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא מִבַּיִת מָשׁוּךְ מִכְּנֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר אַמָּה וּמֶחֱצָה לַצָּפוֹן וְכֵן לַדָּרוֹם. וְעַכְשָׁיו מְפָרֵשׁ שֶׁהַתָּאִים שֶׁבַּחוּץ מְשׁוּכִים לַצָּפוֹן אַמָּה אַחַת יוֹתֵר מִן הָאוּלָם, וְכֵן לַדָּרוֹם אַמָּה אַחַת. נִמְצְאוּ מְשׁוּכִין מֵחֲלַל רֹחַב הַפֶּתַח שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה לְכָאן וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה לְכָאן. וְזֶהוּ לְשׁוֹן וּגְבוּל, אשומיי״ל בְּלַעַ״ז, מָקוֹם פָּנוּי. וְכוֹתֶל הַתָּא עוֹבִי חָמֵשׁ, נִמְצָא עוֹבִי כּוֹתֶל הַצְּפוֹנִי (צ״ל הדרומי צ״ה) שֶׁל הַתָּא הַצְּפוֹנִי וְעוֹבִי כּוֹתֶל הַצְּפוֹנִי שֶׁל אוּלָם כָּלִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכּוֹתֶל אוּלָם עוֹבְיוֹ שֵׁשׁ וְכוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַמָּה אַחַת לְתוֹךְ כְּנֶגֶד עוֹבִי כּוֹתֶל הָאוּלָם, וְכֵן לַדָּרוֹם: