רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מ · פסוק יא
רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר. רֹחַב חֲלַל הַפֶּתַח; וְכֵן שָׁנִינוּ (מדות ב, ג): כָּל הַפְּתָחִים רָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת:
אֹרֶךְ הַשַּׁעַר. הוּא חֲלַל אוּלָם הַשַּׁעַר מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם:
שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת. עֶשֶׂר כְּנֶגֶד חֲלַל הַפֶּתַח, וְאַמָּה וָחֵצִי לְכָאן וְאַמָּה וָחֵצִי לְכָאן. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁאֵצֶל הַפֶּתַח קוֹרֵהוּ רֹחַב, וְאֵצֶל חֲלַל הָאוּלָם קוֹרֵהוּ אֹרֶךְ, שֶׁהַפֶּתַח גָּבְהוֹ הוּא אָרְכּוֹ וְהָרֹחַב מִסַּף אֶל סַף, וְהָאוּלָם לְפִי שֶׁמֶּשֶׁךְ בְּלִיטַת חֲלָלוֹ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב פָּחוֹת מִמִּדַּת חֲלָלוֹ מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שֶׁזּוֹ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְזוֹ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, קוֹרֵא אֶת הַמִּדָּה הַיְתֵרָה אֹרֶךְ. וַהֲרֵי עֵדוּת לַדָּבָר בְּמַשְׁכְּנָא ״וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת״ (מלכים א ו:ג), נִמְצָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם קָרוּי לְהֵיכָל רֹחַב וְלָאוּלָם קָרוּי אֹרֶךְ, לְפִי שֶׁהַהֵיכָל מִדָּתוֹ מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב יְתֵרָה עַל מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וּבָאוּלָם חִלּוּף. לָמַדְתָּ שֶׁהַמִּדָּה הַיְתֵרָה קָרוּי אֹרֶךְ: