רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לט · פסוק יד
וְאַנְשֵׁי תָמִיד. אֲנָשִׁים הַמּוּתְמָדִים לְכָךְ, יַבְדִּילוּ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לַעֲבֹר בָּאָרֶץ לְלַקֵּט אֶת הַמְּפֻזָּרִים:
מְקַבְּרִים אֶת הָעוֹבְרִים. מְקַבְּרִים עִם הָעוֹבְרִים אֶת הַפְּגָרִים הַחוֹסְמִין וּמְעַכְּבִין אֶת הַמַּעֲבָר, שֶׁהָעוֹבְרִין אֶת הַיָּם מְקַבְּרִים אוֹתָם לַהֲנָאָתָם. אֶת הָעוֹבְרִים עַם הָעוֹבְרִים; כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
אֶת הַנּוֹתָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָחוֹק מִן הַמַּעֲבָר, שֶׁאֵין הָעוֹבְרִים אֶת הַיָּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם לְקָבְרָם, יִקְבְּרוּם אֵלֶּה הַמּוּתְמָדִים וּמוּבְדָּלִים לְכָךְ:
מִקְּצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. יִכְלוּ מַרְבִּית הַפְּגָרִים הַנִּרְאִים לְעֵינָם לְהִקָּבֵר, וּמֵאָז וָהָלְאָה יַחְקֹרוּ בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם הַמִּסְתָּרִים, בַּחוֹחִים וּבֵין הַקּוֹצִים, וְיִקְבְּרוּ מַה שֶּׁיִּמְצָאוּ: