אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק לט

פרק לח

פסוק ב

וְשִׁשֵּׁאתִיךָ. כְּמוֹ וְהִשֵּׁאתִיךָ עַל עַמִּי, כְּמוֹ ״לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ״ (תהלים פט:כג):

פסוק ז

וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. שִׁפְלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל חִלּוּל שְׁמוֹ הוּא, בֶּאֱמוֹר לָהֶם ״עַם ה׳ אֵלֶּה״ (יחזקאל לו:כ) וְלֹא יָכוֹל לְהַצִּילָם:

פסוק ט

וְהִשִּׂיקוּ. כְּמוֹ תַּנּוּר שֶׁהִשּׂיקוּהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת ג:):

בַּנֶּשֶׁק. אַנָא״ר מוּרָא״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק יא

אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר. מָקוֹם שֶׁיְּהֵא שָׁם קֶבֶר לָהֶם; לְפִי שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל יֶפֶת, שֶׁכִּסָּה אֶת עֶרְוַת אָבִיו, לְפִיכָךְ זָכָה לִקְבוּרָה (בראשית רבה לו:ו):

גֵּי הָעֹבְרִים. גֵּי שֶׁהֵם עוֹבְרִים אֶת יָם כִּנֶּרֶת לְהָבִיא מִשָּׁם פֵּירוֹת גִּינוֹסַר תָּמִיד:

קִדְמַת הַיָּם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״בְּמִדְנַח יָם גִּינוֹסַר״:

וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים. וְסוֹגֶרֶת הִיא אֶת הָעוֹבְרִים, כְּמוֹ ״לֹא תַחְסֹם״ (דברים כה:ד), שֶׁרֹב פְּגָרִים שֶׁיִּפְּלוּ שָׁם יַחְדְּלוּ אֶת הָעוֹבְרִים מֵעֲבֹר, לְפִיכָךְ יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְיִקְבְּרוּ אוֹתָם; וּמְנַחֵם פֵּתְרוֹ בְּסִפְרוֹ: יַחְסְמוּ אֶת אַפָּם מִלְּהָרִיחַ רֵיחַ הַפְּגָרִים:

פסוק יג

וְקָבְרוּ כָּל עַם הָאָרֶץ. שֶׁמֵּתוּ שָׁם:

וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם. כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יְסַפְּרוּ אֶת שְׁמָם לְשֶׁבַח וּלְחֶסֶד: אֵין לְךָ כְּאוּמָּה זוֹ רַחֲמָנִים; יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁקּוֹבֵר אֶת אוֹיְבוֹ שֶׁעָמַד עָלָיו לְהָרְגוֹ?

פסוק יד

וְאַנְשֵׁי תָמִיד. אֲנָשִׁים הַמּוּתְמָדִים לְכָךְ, יַבְדִּילוּ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לַעֲבֹר בָּאָרֶץ לְלַקֵּט אֶת הַמְּפֻזָּרִים:

מְקַבְּרִים אֶת הָעוֹבְרִים. מְקַבְּרִים עִם הָעוֹבְרִים אֶת הַפְּגָרִים הַחוֹסְמִין וּמְעַכְּבִין אֶת הַמַּעֲבָר, שֶׁהָעוֹבְרִין אֶת הַיָּם מְקַבְּרִים אוֹתָם לַהֲנָאָתָם. אֶת הָעוֹבְרִים עַם הָעוֹבְרִים; כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:

אֶת הַנּוֹתָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָחוֹק מִן הַמַּעֲבָר, שֶׁאֵין הָעוֹבְרִים אֶת הַיָּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם לְקָבְרָם, יִקְבְּרוּם אֵלֶּה הַמּוּתְמָדִים וּמוּבְדָּלִים לְכָךְ:

מִקְּצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. יִכְלוּ מַרְבִּית הַפְּגָרִים הַנִּרְאִים לְעֵינָם לְהִקָּבֵר, וּמֵאָז וָהָלְאָה יַחְקֹרוּ בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם הַמִּסְתָּרִים, בַּחוֹחִים וּבֵין הַקּוֹצִים, וְיִקְבְּרוּ מַה שֶּׁיִּמְצָאוּ:

פסוק טו

וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ. הוֹלְכֵי דְרָכִים שֶׁיִּרְאוּ עֶצֶם אָדָם:

וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. סִימָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֶצֶם שֶׁל מֵת, כְּדֵי שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹשֵׂי טָהֳרוֹת, עַד בֹּא אַנְשֵׁי הַתָּמִיד הַמֻּבְדָּלִים לַחְקֹר וְקָבְרוּ אוֹתָן:

פסוק טז

וְגַם שֵׁם עִיר הֲמוֹנָה. וְגַם הָעִיר שֶׁשְּׁמָהּ עִיר הוֹמִיָּה מֵרוֹב אָדָם, הִיא עִיר הַגְּדוֹלָה, גַּם הִיא – חֵיל יוֹשְׁבֶיהָ שָׁם יִקָּבְרוּ:

וְטִהֲרוּ. אֶת יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אֶת טָהֳרוֹתֵיהֶם וּתְרוּמוֹתֵיהֶם:

הֲמוֹנָה. לֹא מַפִּיק הֵ״א, לְפִי שֶׁהֵ״א אַחֲרוֹנָה מְשַׁמֶּשֶׁת שֵׁם דָּבָר; הֲמוֹנָה כְּמוֹ ״הוֹמִיָּה״ (ישעיה כב:ב):

פסוק יח

אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים. מְלָכִים וְדוּכְּסִים שַׁלְטוֹנִין וְשָׂרִים:

מְרִיאֵי בָשָׁן. שׁוֹר שֶׁל פִּטָּם קָרוּי אַלמְרִ״י בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי:

פסוק כא

אֶת מִשְׁפָּטִי. אֶת פּוּרְעָנוּתִי; יוּשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק כג

וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֺנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת גְּבוּרָתִי, יַכִּירוּ כִּי לֹא מִקֹּצֶר יָדִי הָיָה שֶׁלֹּא הוֹשַׁעְתִּים, אֶלָּא בַּעֲוֺנָם הִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם וְגָלוּ:

פסוק כה

וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. וְלָבַשְׁתִּי קִנְאַת תְּשׁוּעָה וְנָקָם, לְמַעַן שֵׁם קָדְשִׁי, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל עוֹד:

וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. בִּשְׁבִיל שֵׁם קָדְשִׁי; כְּמוֹ ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״ (במדבר יא:כט):

פסוק כו

וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם. בְּהֵיטִיבִי לָהֶם וְלֹא אֶגְמְלֵם כְּרָעָתָם, אָז יִשְׂאוּ כְּלִמָּתָם וְיֵבוֹשׁוּ מִלְּהָרִים פָּנִים. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ וְנָשׂוּ כְּמוֹ ״אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע״ (תהלים לב:א), לְשׁוֹן כַּפָּרָה:

פסוק כח

וְלֹא אוֹתִיר. אֶחָד מֵהֶם בַּגּוֹלָה:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה