רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לט
פסוק ב
וְשִׁשֵּׁאתִיךָ. כְּמוֹ וְהִשֵּׁאתִיךָ עַל עַמִּי, כְּמוֹ ״לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ״ (תהלים פט:כג):
פסוק ז
וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. שִׁפְלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל חִלּוּל שְׁמוֹ הוּא, בֶּאֱמוֹר לָהֶם ״עַם ה׳ אֵלֶּה״ (יחזקאל לו:כ) וְלֹא יָכוֹל לְהַצִּילָם:
פסוק ט
וְהִשִּׂיקוּ. כְּמוֹ תַּנּוּר שֶׁהִשּׂיקוּהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת ג:):
בַּנֶּשֶׁק. אַנָא״ר מוּרָא״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יא
אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר. מָקוֹם שֶׁיְּהֵא שָׁם קֶבֶר לָהֶם; לְפִי שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל יֶפֶת, שֶׁכִּסָּה אֶת עֶרְוַת אָבִיו, לְפִיכָךְ זָכָה לִקְבוּרָה (בראשית רבה לו:ו):
גֵּי הָעֹבְרִים. גֵּי שֶׁהֵם עוֹבְרִים אֶת יָם כִּנֶּרֶת לְהָבִיא מִשָּׁם פֵּירוֹת גִּינוֹסַר תָּמִיד:
קִדְמַת הַיָּם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״בְּמִדְנַח יָם גִּינוֹסַר״:
וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים. וְסוֹגֶרֶת הִיא אֶת הָעוֹבְרִים, כְּמוֹ ״לֹא תַחְסֹם״ (דברים כה:ד), שֶׁרֹב פְּגָרִים שֶׁיִּפְּלוּ שָׁם יַחְדְּלוּ אֶת הָעוֹבְרִים מֵעֲבֹר, לְפִיכָךְ יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְיִקְבְּרוּ אוֹתָם; וּמְנַחֵם פֵּתְרוֹ בְּסִפְרוֹ: יַחְסְמוּ אֶת אַפָּם מִלְּהָרִיחַ רֵיחַ הַפְּגָרִים:
פסוק יג
וְקָבְרוּ כָּל עַם הָאָרֶץ. שֶׁמֵּתוּ שָׁם:
וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם. כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יְסַפְּרוּ אֶת שְׁמָם לְשֶׁבַח וּלְחֶסֶד: אֵין לְךָ כְּאוּמָּה זוֹ רַחֲמָנִים; יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁקּוֹבֵר אֶת אוֹיְבוֹ שֶׁעָמַד עָלָיו לְהָרְגוֹ?
פסוק יד
וְאַנְשֵׁי תָמִיד. אֲנָשִׁים הַמּוּתְמָדִים לְכָךְ, יַבְדִּילוּ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לַעֲבֹר בָּאָרֶץ לְלַקֵּט אֶת הַמְּפֻזָּרִים:
מְקַבְּרִים אֶת הָעוֹבְרִים. מְקַבְּרִים עִם הָעוֹבְרִים אֶת הַפְּגָרִים הַחוֹסְמִין וּמְעַכְּבִין אֶת הַמַּעֲבָר, שֶׁהָעוֹבְרִין אֶת הַיָּם מְקַבְּרִים אוֹתָם לַהֲנָאָתָם. אֶת הָעוֹבְרִים עַם הָעוֹבְרִים; כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
אֶת הַנּוֹתָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָחוֹק מִן הַמַּעֲבָר, שֶׁאֵין הָעוֹבְרִים אֶת הַיָּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם לְקָבְרָם, יִקְבְּרוּם אֵלֶּה הַמּוּתְמָדִים וּמוּבְדָּלִים לְכָךְ:
מִקְּצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. יִכְלוּ מַרְבִּית הַפְּגָרִים הַנִּרְאִים לְעֵינָם לְהִקָּבֵר, וּמֵאָז וָהָלְאָה יַחְקֹרוּ בָּאָרֶץ בִּמְקוֹם הַמִּסְתָּרִים, בַּחוֹחִים וּבֵין הַקּוֹצִים, וְיִקְבְּרוּ מַה שֶּׁיִּמְצָאוּ:
פסוק טו
וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ. הוֹלְכֵי דְרָכִים שֶׁיִּרְאוּ עֶצֶם אָדָם:
וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. סִימָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֶצֶם שֶׁל מֵת, כְּדֵי שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹשֵׂי טָהֳרוֹת, עַד בֹּא אַנְשֵׁי הַתָּמִיד הַמֻּבְדָּלִים לַחְקֹר וְקָבְרוּ אוֹתָן:
פסוק טז
וְגַם שֵׁם עִיר הֲמוֹנָה. וְגַם הָעִיר שֶׁשְּׁמָהּ עִיר הוֹמִיָּה מֵרוֹב אָדָם, הִיא עִיר הַגְּדוֹלָה, גַּם הִיא – חֵיל יוֹשְׁבֶיהָ שָׁם יִקָּבְרוּ:
וְטִהֲרוּ. אֶת יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אֶת טָהֳרוֹתֵיהֶם וּתְרוּמוֹתֵיהֶם:
הֲמוֹנָה. לֹא מַפִּיק הֵ״א, לְפִי שֶׁהֵ״א אַחֲרוֹנָה מְשַׁמֶּשֶׁת שֵׁם דָּבָר; הֲמוֹנָה כְּמוֹ ״הוֹמִיָּה״ (ישעיה כב:ב):
פסוק יח
אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים. מְלָכִים וְדוּכְּסִים שַׁלְטוֹנִין וְשָׂרִים:
מְרִיאֵי בָשָׁן. שׁוֹר שֶׁל פִּטָּם קָרוּי אַלמְרִ״י בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי:
פסוק כא
אֶת מִשְׁפָּטִי. אֶת פּוּרְעָנוּתִי; יוּשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק כג
וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֺנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת גְּבוּרָתִי, יַכִּירוּ כִּי לֹא מִקֹּצֶר יָדִי הָיָה שֶׁלֹּא הוֹשַׁעְתִּים, אֶלָּא בַּעֲוֺנָם הִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם וְגָלוּ:
פסוק כה
וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. וְלָבַשְׁתִּי קִנְאַת תְּשׁוּעָה וְנָקָם, לְמַעַן שֵׁם קָדְשִׁי, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל עוֹד:
וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. בִּשְׁבִיל שֵׁם קָדְשִׁי; כְּמוֹ ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״ (במדבר יא:כט):
פסוק כו
וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם. בְּהֵיטִיבִי לָהֶם וְלֹא אֶגְמְלֵם כְּרָעָתָם, אָז יִשְׂאוּ כְּלִמָּתָם וְיֵבוֹשׁוּ מִלְּהָרִים פָּנִים. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ וְנָשׂוּ כְּמוֹ ״אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע״ (תהלים לב:א), לְשׁוֹן כַּפָּרָה:
פסוק כח
וְלֹא אוֹתִיר. אֶחָד מֵהֶם בַּגּוֹלָה: