רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לט · פסוק יא
אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר. מָקוֹם שֶׁיְּהֵא שָׁם קֶבֶר לָהֶם; לְפִי שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל יֶפֶת, שֶׁכִּסָּה אֶת עֶרְוַת אָבִיו, לְפִיכָךְ זָכָה לִקְבוּרָה (בראשית רבה לו:ו):
גֵּי הָעֹבְרִים. גֵּי שֶׁהֵם עוֹבְרִים אֶת יָם כִּנֶּרֶת לְהָבִיא מִשָּׁם פֵּירוֹת גִּינוֹסַר תָּמִיד:
קִדְמַת הַיָּם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״בְּמִדְנַח יָם גִּינוֹסַר״:
וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים. וְסוֹגֶרֶת הִיא אֶת הָעוֹבְרִים, כְּמוֹ ״לֹא תַחְסֹם״ (דברים כה:ד), שֶׁרֹב פְּגָרִים שֶׁיִּפְּלוּ שָׁם יַחְדְּלוּ אֶת הָעוֹבְרִים מֵעֲבֹר, לְפִיכָךְ יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְיִקְבְּרוּ אוֹתָם; וּמְנַחֵם פְּתָרוֹ בְּסִפְרוֹ: יַחְסְמוּ אֶת אַפָּם מִלְּהָרִיחַ רֵיחַ הַפְּגָרִים: