רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לז · פסוק ז
וַיְהִי קוֹל. וְהִנֵּה רַעַשׁ הָעֲצָמוֹת, שֶׁהָיוּ טוֹפְחִין זֶה לָזֶה:
עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ. עַצְמוֹת כָּל אֶחָד; כָּל מָקוֹם שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, הָיוּ קוֹפְצִין וּמִתְקָרְבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵצֶל מְקוֹם חִבּוּרוֹ: