רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לו · פסוק ג
שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב. שְׁכֵינֵיכֶם הָיוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וְתוֹמְהִין לִשְׁתּוֹק וְלִרְאוֹת בְּסוֹף חֻרְבַּנְכֶם, וְשׁוֹאֲפִים וְתָאֵבִים וּמְצַפִּים לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם:
וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן. וְעַכְשָׁיו בְּחוּרְבַּנְכֶם הַכֹּל מְדַבְּרִים וּמְדוֹבְבִים בָּכֶם, לֵאמֹר: הֶאָח, הֲרֵי שָׁמֵמוּ:
וְדִבַּת עָם. פַּארְלְמַנְ״ט בְּלַעַ״ז: