רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לו
פסוק ב
הֶאָח. שִׂמְחָה:
וּבָמוֹת עוֹלָם. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא גָּבְהוֹ וְנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם (שיר השירים רבה ד:יא):
פסוק ג
שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב. שְׁכֵינֵיכֶם הָיוּ מִשְׁתּוֹמְמִים וְתוֹמְהִין לִשְׁתּוֹק וְלִרְאוֹת בְּסוֹף חֻרְבַּנְכֶם, וְשׁוֹאֲפִים וְתָאֵבִים וּמְצַפִּים לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם:
וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן. וְעַכְשָׁיו בְּחוּרְבַּנְכֶם הַכֹּל מְדַבְּרִים וּמְדוֹבְבִים בָּכֶם, לֵאמֹר: הֶאָח, הֲרֵי שָׁמֵמוּ:
וְדִבַּת עָם. פַּארְלְמַנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק ה
לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז. לְפִי שֶׁרָאוּ גֵּרוּשָׁהּ לָבַז, שֶׁהוּטְלָה לְבִזָּה:
פסוק יב
לְשַׁכְּלָם. לְגָרֵשׁ יוֹשְׁבַיִךְ מִקִּרְבֵּךְ, הוּא קָרוּי שִׁכּוּל:
פסוק יג
אוֹכֶלֶת אָדָם אָתְּ. לְמוּדָה הִיא הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִית אֶת יוֹשְׁבֶיהָ: הָאֱמוֹרִיִּים כָּלוּ בָהּ וְהַיְּהוּדִים כָּלוּ בָהּ:
פסוק יז
בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וְגוֹ׳ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. הִמְשִׁילָהּ הַכָּתוּב לְנִדָּה, שֶׁבַּעְלָהּ מְצַפֶּה מָתַי תִּטְהַר וְתָאֵב לָשׁוּב אֵלֶיהָ:
פסוק כ
וַיָּבוֹא. לְפִי שֶׁאָמַר ״בֵּית יִשְׂרָאֵל״ בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה (פס׳ יז), קָרָא כָּל הַפָּרָשָׁה בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמָּהֶם בַּגּוֹלָה, וְהִטָּה אֹזֶן מָה הָיוּ אוֹמְרִים הַשַּׁבָּאִין: הֲרֵי אֵלּוּ עַם ה׳ וְלֹא הָיָה לוֹ יְכֹלֶת לְהַצִּילָן בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה רַבָּתִי:
וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. הִשְׁפִּילוּ אֶת כְּבוֹדִי. וּמַהוּ הַחִלּוּל? בֶּאֱמֹר אוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם: עַם ה׳ אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ, וְלֹא הָיָה יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ:
פסוק כב
לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה. הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם:
פסוק כג
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי. וּמַה הוּא הַקִּדּוּשׁ? וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם:
פסוק כה
מַיִם טְהוֹרִים. אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וְאַעֲבִיר טֻמְאוֹתֵיכֶם בְּהַזָּיַת מֵי חַטָּאת, הַמַּעֲבִירִין טֻמְאַת הַמֵּת (במדבר ח:ז; יט):
פסוק כו
לֵב חָדָשׁ. יֵצֶר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה (אבות דרבי נתן ד):
פסוק לא
וּנְקֹטוֹתֶם בִּפְנֵיכֶם. דְּמוֹנִי״ר בְּלַעַ״ז; תִּמַּקּוּ בְּעַצְמִיכֶם, בְּבָשְׁתְּכֶם עַל הַגְּמוּל הָרָע אֲשֶׁר גְּמַלְתֶּם לְפָנַי, וַאֲנִי גּוֹמֵל לָכֶם טוֹבָה:
פסוק לד
וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה עַד הֵנָּה, תִּהְיֶה נֶעֱבֶדֶת וְנִזְרַעַת:
פסוק לה
הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן. עַכְשָׁיו נֶהֶפְכָה לִהְיוֹת כְּגַן עֵדֶן:
וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת. זֶה יָמִים רַבִּים, עַכְשָׁיו בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ:
פסוק לז
אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. אֶתְפַּתֶּה לָהֶם בִּתְפִלָּתָם, בְּדָרְשָׁם אוֹתִי עַל זֹאת:
אַרְבֶּה אוֹתָם. אָדָם, כַּצֹּאן לָרֹב:
פסוק לח
כְּצֹאן קָדָשִׁים. שֶׁהִיא בָּאָה לִירוּשָׁלַיִם בְּמוֹעֲדֵי פְּסָחִים. לָשׁוֹן אַחֵר, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אַסְגִּינוּן בְּאִינָשָׁא וְאַצְלְחִינוּן בִּבְעִירָא״; כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם נִזְכָּרִים עֲלֵיהֶן: