רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לג · פסוק כב
וַיִּפְתַּח אֶת פִּי. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר: ״וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ״ (יחזקאל ג:כו), וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: ״בְּיוֹם קַחְתִּי מֵהֶם אֶת מְעוּזָם״, ״יָבוֹא הַפָּלִיט אֵלֶיךָ״, ״בַּיּוֹם הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת הַפָּלִיט… וְלֹא תֵאָלֵם עוֹד״ (יחזקאל כד:כה-כז):
עַד בּוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר. כְּלוֹמַר: בְּעוֹד בּוֹאוֹ אֵלַי בַּבֹּקֶר, כְּמוֹ: לִפְנֵי בּוֹאוֹ אֵלַי בַּבֹּקֶר: