רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כט · פסוק יא
וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שְׁנֵי רְעָבוֹן נִגְזְרוּ בַּחֲלוֹם פַּרְעֹה, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁנִּכְתַּב הַחֲלוֹם: שֶׁבַע פָּרוֹת וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים רָעוֹת רָאָה (בראשית מא:א-ז), וְסִפְּרוֹ לְיוֹסֵף (בראשית מא:יז-כד), הֲרֵי שְׁנֵי פְעָמִים, וְיוֹסֵף אָמַר לוֹ: ״שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת״ (בראשית מא:כז), הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם לָרָעָב; וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״ (בראשית מה:ו); וּמִשֶּׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם פָּסַק הָרָעָב, שֶׁהֲרֵי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זָרְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתֵן זֶרַע וְנִחְיֶה וְגוֹ׳״ (בראשית מז:יט); וְהָאַרְבָּעִים נִפְרְעוּ לָהֶם עַכְשָׁיו (בראשית רבה פט:ט):
תֵּשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה. תֵּשֵׁב שְׁרָ״א אֲשִׁיגִיאָ״ה בְּלַעַ״ז: