רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כח · פסוק יד
אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ. אַתְּ עוֹף מִדָּה, כְּלוֹמַר: הָעוֹף הַגָּדוֹל, הַסּוֹכֵךְ בִּכְנָפָיו סְכָךְ רַב, כְּלוֹמַר: מוֹשֵׁל מִמְשָׁל רַב. מִמְשַׁח לְשׁוֹן גֹּדֶל, כְּמוֹ ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ (במדבר יג:לב), דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״גַּבְרֵי דְמִשְׁחָן״:
וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ. וְנָתַתִּי לְךָ מָקוֹם לִקְנוֹת לְךָ שֵׁם, בְּבִנְיַן הַר קָדְשִׁי, שֶׁסִּיַּעְתָּ אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים (מלכים א ה:כב-כד):
בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ. קָנִיתָ לְךָ זִכָּרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: