רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כח · פסוק יג
בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים וְגוֹ׳. :בִּסְגִי טָבוֹן וְתַפְנוּקִין אַתְּ מִתְפַּנִּיק כְּאִלּוּ בְּעֵדֶן גִּינְתָא דַה׳ אַתְּ שָׁרֵי, כָּל עוּתְרָא גֵּיוּתָא וִיקָרָא מִתְיַהֵב לָךְ, כָּל אַבְנִין טָבָן מְסַדְּרָן עַל לְבוּשָׁךְ״ (תרגום יונתן):
מְסֻכָתֶךָ. חֻפָּתְךָ, לָשׁוֹן אַחֵר לְבוּשׁ כִּסּוּיֶיךָ:
מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ הַכָּבוֹד הַזֶּה, יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁתִּתְגָּאֶה, וְעָשִׂיתִי בְךָ מְלֶאכֶת תֻּפִּים וּנְקָבִים, הַמּוֹצִיאִין רוּחַ בְּקוֹל זֶמֶר כְּתוֹף, וּבָם הָיָה לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן: