רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כג · פסוק יז
וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דּוֹדִים. כָּרְתוּ יַחַד בְּרִית. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל חִזְקִיָּה, שֶׁשָּׂמַח עַל מַלְאֲכֵי מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן (ישעיהו לט:א) וְהֶאֱכִילָן עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהֶרְאָם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה, וְדוּגְמָא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר, לְפִי שֶׁמֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ וְלֹא הָיוּ בְּנֵי כַשְׂדִּים רְגִילִים אֶצְלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם ״מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי״, וּבִשְׁבִיל רְאוּת פְּנֵיהֶם פַּעַם אַחַת נִתְחַבְּבוּ עָלָיו וְהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדָּבָר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא אֶת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וְגוֹ׳״ (שם), ובדברי הימים (ב לב:כה) ״וְלֹא כִגְמוּל עָלָיו הֵשִׁיב חִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף גָּדוֹל וְגוֹמֵר״:
וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם. שֶׁמָּרַד בָּהֶם יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כד:א, כ), וַתֵּקַע אשלוקי״ר בְּלַעַ״ז, וַתֵּקַע כְּמוֹ ״וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״ (בראשית לב:כו), הוּקְעָה, לְשׁוֹן חִבּוּר וּתְקִיעַת עֵץ בָּאָרֶץ הוּא, וְכֵן בְּהִשְׁתַּלְפוֹ מִן הָאָרֶץ יִפּוֹל בּוֹ לְשׁוֹן קְעִיָּה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ״וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ״ (תהילים פ:י) לְשׁוֹן קְלִיטָה, ״וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ״ (איוב לא:יב) לְשׁוֹן עִקּוּר, וְכֵן ״בִּסְעִיפֶיהָ פֹּרִיָּה״ (ישעיהו יז:ו) לְשׁוֹן עֲנָפִים, ״וּמְסָעֵף פָּארָה״ (ישעיהו י:לג) לְשׁוֹן קוֹצֵץ עַנְפֵי הָעֵץ וּפְאֵרוֹתָיו: