רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כג · פסוק ה
וַתֶּעְגַּב. וַתִּתְאַוֶּה; אִישְׁוִויי״ר בְּלַעַ״ז; לָשׁוֹן אַחֵר: דִּישְׁשִׁירִי״ר:
אֶל אַשּׁוּר קְרוֹבִים. שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לָהּ, וְשָׁלְחוּ לָהֶם לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר; זֶה הָיָה מְנַחֵם בֶּן גָּדִי (מלכים ב טו:יט) שֶׁנָּתַן מַס לְפוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר ״לִהְיוֹת יָדוֹ אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ״. וְהַנָּבִיא מְדַמֶּה הַדָּבָר לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת, שֶׁאִם הָיוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא נִצְטָרְכוּ לְמַלְכֵי אַשּׁוּר: