רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כא · פסוק כז
בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם. כָּל גּוֹרָלוֹתָיו קָסְמוּ לוֹ לָבֹא יְרוּשָׁלִַם:
לָשׂוּם כָּרִים. שַׁלְטוֹנִים מְמֻנִּים, רָאשֵׁי גְּיָסוֹת:
לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים. אַתָּה וְגַיִּס שֶׁלְּךָ, שֵׁב עַל שַׁעַר פְּלוֹנִי:
לִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה. שׁוֹפְכִין עָפָר וְסוֹלְלִין וְצוֹבְרִין תֵּל גָּבוֹהַּ, וְכוֹבְשִׁין אוֹתָהּ כְּעֵין שֶׁכּוֹבְשִׁין תִּלֵּי הַמִּגְדָּלִים, לַעֲמוֹד עָלָיו וּלְהִלָּחֵם בִּבְנֵי הָעִיר: