רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כא · פסוק כ
לָמוּג. לְשׁוֹן הֲנָעָה; לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן דָּבָר נָמֵס:
וְהַרְבֵּה הַמִּכְשׁוֹלִים. וְהַרְבּוֹת הַמִּכְשׁוֹלִים, וְכֵן כָּל הַרְבֵּה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן הַרְבּוֹת הוּא; לְשׁוֹן פָּעוֹל:
אִבְחַת חָרֶב. יֵשׁ פּוֹתְרִין טִבְחַת, טִי״ת תַּחַת אָלֶ״ף בְּא״ט ב״ח; וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כְּמוֹ אִבְעַת, לְשׁוֹן ״בְּעָתָה״ (ירמיה ח:טו); וְלֹא יִתָּכֵן, כִּי הַתָּי״ו בְּאִבְחַת אֵינָהּ יְסוֹד, וְלֹא בָּאָה אֶלָּא לִסְמִיכָה, וְהַתִּי״ו בְּבְעָתָה מִן הַיְּסוֹד. וַאֲנִי אוֹמֵר: אִבְחַת חָרֶב הַשְׁמָעַת קוֹל הֲרוּגֵי חֶרֶב, לְשׁוֹן נְבִיחָה, גְּלָאפִ״י שְׁמִינ״ט בְּלַעַ״ז; כִּי נוּ״ן בִּנְבִיחָה יְסוֹד נוֹפֵל הוּא, כְּמוֹ נוּ״ן בִּנְשִׁיכָה, וְתָבֹא אָלֶ״ף בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ ״וְאַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז); ״אָסוּךְ שָׁמֶן״ (מלכים ב ד:ב). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ כְּמוֹ אֵימַת חֶרֶב, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן, אֶלָּא פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ:
אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק. אוֹי וְאָח, כִּי עֲשׂוּיָה הִיא לְלַהַט, מְרוּטָה וּמֻבְרֶקֶת:
מְעֻטָּה לְטָבַח. וַעֲטוּיָה בְּשִׂמְלָה עַד תִּתָּפֵשׂ בַּכַּף לְטֶבַח בְּיוֹם הַמִּלְחָמָה. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין מְעֻטָּה עַל לְשׁוֹן מִיעוּט, שֶׁמִּתְמַעֶטֶת כְּשֶׁמְּשַׁנְּנִין אוֹתָהּ; וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, כִּי חֶסְרוֹן הַוָּי״ו וְדַגְּשׁוּת הַטִּי״ת יוֹרֶה עָלֶיהָ, כִּי אֵין הַמֵּ״ם שֹׁרֶשׁ בַּתֵּיבָה כְּמֵ״ם שֶׁל ״מְעוּנָה״ וּמְשׁוּנָה וּמְעוּטָה וּ״מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים״ (שיר השירים ה:יד). וּמְנַחֵם חִבֵּר מְעֻטָּה לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ (דניאל ב:יד) ״הֵתִיב עִיטָה וְטַעַם״; אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר אוֹתוֹ כְּמוֹ ״עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״ (תהלים קד:ב):