רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כא · פסוק יז
וְהֵילֵל. לְשׁוֹן יְלָלָה:
כִּי הִיא. הַחֶרֶב, תִּהְיֶה בְעַמִּי, וּבְכָל נְשִׂיאֵיהֶם וְשָׂרֵיהֶם:
מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב. קְבוּצוֹת עַמִּים בָּאִים לַחֶרֶב הָיוּ סְבִיבוֹת עַמִּי, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. מְגוּרֵי לְשׁוֹן ״אוֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל״ (משלי י:ה), ״אָגְרָה בַקָּצִיר״ (משלי ו:ח), ״נֶהֶרְסוּ מַמְּגוּרוֹת״ (יואל א:יז), ״הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה״ (חגי ב:יט). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יִרְאָה, כְּמוֹ ״וַיָּגָר מוֹאָב״ (במדבר כב:ג):
לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ. לְנֶהִי וְלִקִינָה: