רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יט
פסוק ב
מָה אִמְּךָ לְבִיָּא. כַּמָּה הָיְתָה חֲשׁוּבָה אִמְּךָ, אַתָּה צִדְקִיָּהוּ, שֶׁנִּמְשְׁלָה לִלְבִיאָה:
בֵּין אֲרָיוֹת. שָׂרֵי יְהוּדָה:
פסוק ג
וַתַּעַל אֶחָד מִגּוּרֶיהָ. עַל בְּנֵי יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֶמְרָה קִינָה זוֹ, שֶׁהָרִאשׁוֹן הוּא יְהוֹאָחָז:
אָדָם אָכָל. גּוֹזֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ ״אָדָם״, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״ (יחזקאל לד:לא; קהלת רבה ג:כד); וּלְפִי הַמָּשָׁל, כָּל חַיָּה שֶׁטָּעֲמָה טַעַם בְּשַׂר אָדָם מִתְגָּרֶה בָּאֲנָשִׁים לְעוֹלָם:
פסוק ד
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם. פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם:
בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ. גּוּמִין חוֹפְרִין וּמְכַסִּין פִּיהֶם בְּקַשׁ, וְהַחַיָּה נוֹפֶלֶת בְּתוֹכָהּ:
חַחִים. כְּמִין טַבְּעוֹת בַּרְזֶל, נוֹקְבִין חוֹטְמוֹ וּמוֹשְׁכִין אוֹתָן בָּהֶן:
פסוק ה
וַתֵּרֶא. אִמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ראה רש״י יחזקאל יט:ב):
כִּי נוֹחֲלָה. לְשׁוֹן חוֹלִי:
וַתִּקַּח אֶחָד מִגּוּרֶיהָ. יְהוֹיָקִים:
כְּפִיר שָׂמָתְהוּ. מֶלֶךְ; כָּל כְּפִיר שֶׁבַּמִּקְרָא: אֲרִי בָּחוּר וְגִבּוֹר:
פסוק ז
וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו. מְעַנֶּה אֶת הַנָּשִׁים וְהוֹרֵג אֶת בַּעֲלֵיהֶן (ויקרא רבה יט:ו); וְיֵשׁ פּוֹתְרִין אַלְמְנוֹתָיו כְּמוֹ אַרְמְנוֹתָיו. וַיֵּדַע לְשׁוֹן פִּגּוּר וְהֶרֶס, כְּמוֹ ״וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע״ (תהלים קלח:ו):
וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב. שֶׁנָּתַן מַס עַל הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה בְּכָל שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כג:לה):
פסוק ח
וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת. ״וַיִּשְׁלַח ה׳ בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֶת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן״ (מלכים ב כד:ב):
וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם. ״וְאִתְכְּנָשׁוּ״ (תרגום יונתן):
פסוק ט
בַּסּוּגַר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּקוֹלָרִין״:
בַּמְּצֹדוֹת. לִהְיוֹת כָּלוּא שָׁם:
פסוק י
אִמְּךָ כַגֶּפֶן. עוֹד זֶה מִן הַקִּינָה (יחזקאל יט:א):
בְּדָמְךָ. לְשׁוֹן דִּמְיוֹן וּמָשָׁל; כְּלוֹמַר: דּוֹמֶה אַתָּה לְמִי שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ כַגֶּפֶן שְׁתוּלָה עַל מַיִם:
פּוֹרִיָּה. כְּמוֹ ״פּוֹרֶה רֹאשׁ״ (דברים כט:יז), לְשׁוֹן עוֹשָׂה פְּרִי:
מִמַּיִם רַבִּים. עַל יְדֵי מַיִם רַבִּים:
פסוק יא
מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מוֹשְׁלִים. ״שָׁלְטוֹנִין תַּקִּיפִין וּמַלְכִין גִּבָּרִין״:
עֲבוֹתִים. אִילָנוֹת שֶׁעֲנָפֵיהֶן מְרֻבִּין:
פסוק יב
וַתֻּתַּשׁ. כָּל נְתִישָׁה וּנְטִישָׁה הוּא דָּבָר הַמֻּטָּל בְּפִזּוּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ:
וְרוּחַ הַקָּדִים. נְבוּכַדְנֶצַּר:
הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ. שָׁחַט אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כה:ז):
פסוק יד
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִמַּטֵּה בַדֶּיהָ. מֵעֲוֹן מְלָכֶיהָ וְשָׂרֶיהָ בָּאַת לָהּ הָרָעָה:
קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה. ״אֵילְיָא הִיא נְבוּאָתָא וּתְהֵא לְאֵילְיָא״ (תרגום יונתן):