רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יח
פסוק ב
וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר. מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל. אשנפלאנ״ץ בְּלַעַ״ז:
אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר. פְּרִי עַד שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל, בֵּיירְגוּ״ץ בְּלַעַ״ז:
וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה. אגאצירונ״ט בְּלַעַ״ז, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָאָבוֹת חוֹטְאִים וְהַבָּנִים לוֹקִים, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים חָטְאוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁגָּלוּ, וְאַף אָנוּ לֹא נִדְאַג לִלְקוֹת בַּעֲוֹנֵינוּ:
פסוק ג
מְשׁוֹל. כְּמוֹ לִמְשׁוֹל:
פסוק ד
כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה. וְלָמָּה יִלְקֶה הַבֵּן שֶׁלֹּא חָטָא לִי?! הֲלֹא שֶׁלִּי הוּא!
פסוק ו
אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל. ״בְּטוּרַיָּא לֹא פְּלַח לְטָעֲוָותָא״ (תרגום יונתן), לֶאֱכוֹל זִבְחֵי מֵתִים:
אֶל גִּלּוּלֵי. שְׁאָר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּגוֹן הַבַּעַל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן וְהָעֲגָלִים שֶׁבְּבֵית אֵל וְשֶׁבְּדָן (מלכים א יב:כט):
פסוק ז
(יוֹנֶה. לְשׁוֹן אוֹנָאָה כְּלוֹמַר שׁוּם אִישׁ לֹא הוֹנָה):
חֲבוֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב. אִם חָבַל שַׂלְמַת רֵעֵהוּ בְּחוֹבוֹ, יָשִׁיב אוֹתָהּ לוֹ כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ (שמות כב:כה):
פסוק י
וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיַעֲבִד לַאֲחוֹהִי מֵחֲדָא מֵאִילֵּין״:
פסוק יא
וְהוּא אֶת כָּל אֵלֶּה. אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁעָשָׂה אָבִיו:
פסוק יב
תּוֹעֵבָה עָשָׂה. מִשְׁכַּב זָכוּר (ויקרא כ:יג):
פסוק יד
וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן. רָאָה בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין טוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן, אִיאַפְרְצוֹיְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק יז
מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ. מֵעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה:
פסוק כד
כָּל צִדְקוֹתָיו לֹא תִזָּכַרְנָה. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּמִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם (קידושין מ:):
פסוק כט
לֹא יִתָּכֵן. כְּמוֹ: לֹא יִתָּקֵן, אַפְיֵיאַטְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ל
שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ. שׁוּבוּ אַתֶּם, וְהָשִׁיבוּ אֶת אֲחֵרִים רְטוֹרְנִי״ר בְּלַעַ״ז: