אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק יז

פרק טז

פסוק ב

חוּד חִידָה. הַנְּבוּאָה שֶׁבָּעִנְיָן בִּלְשׁוֹן חִידָה הִיא, שֶׁהוּא מְדַמֶּה אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר לְנֶשֶׁר וְאֶת מַלְכֵי יְהוּדָה לְצַמֶּרֶת אֲרָזִים:

פסוק ג

אֶרֶךְ הָאֵבֶר. כְּמוֹ: כָּנָף, אֵילָ״א בְּלַעַ״ז; לָשׁוֹן אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, לְשׁוֹן אֵבָרִים מַמָּשׁ:

הָרִקְמָה. נוֹצָתוֹ נָאָה וּמְצֻיֶּרֶת:

אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז. כָּל נוֹף הָאִילָן, וּבְלַעַ״ז צִימָ״א; הוּא מָשָׁל, שֶׁהִגְלָה אֶת יְהוֹיָקִים וְגִבּוֹרָיו:

פסוק ד

אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף. גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ הִשְׁפִּיל. יְנִיקוֹתָיו כְּמוֹ עֲנָפָיו:

וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן. אֶל אֶרֶץ תַּגָּרִים, הִיא בָּבֶל:

פסוק ה

וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ. אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ:

בִּשְׂדֵה זָרַע. בִּירוּשָׁלַיִם, בְּעִיר מְלוּכָה:

קָח עַל מַיִם רַבִּים. נִשְׁרַשׁ עַל מַיִם רַבִּים, כְּלוֹמַר: נָתַן לוֹ גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה עַל סְבִיבָיו:

צַפְצָפָה. מִין אִילָן עֲרָבָה, שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים שאלק״א בְּלַעַ״ז:

פסוק ו

סוֹרַחַת. כְּמוֹ ״וְסֶרַח הָעוֹדֵף״ (שמות כו:יב), גְּדוֹלָה:

שִׁפְלַת קוֹמָה. לַעֲבֹד לְמֶלֶךְ בָּבֶל:

דָּלִיּוֹתָיו. זְמוֹרוֹתָיו:

אֵלָיו. אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל:

תַּחְתָּיו. תַּחַת מֶלֶךְ בָּבֶל:

בַּדִּים. מוֹטוֹת:

וַתְּשַׁלַּח. וַתִּגְדַּל:

פֹּרֹאות. עֲנָפִים רַבִּים:

פסוק ז

וַיְהִי נֶשֶׁר אֶחָד. מֶלֶךְ מִצְרַיִם:

כָּפְנָה שׇׁרָשֶׁיהָ. לְשׁוֹן רְעָבוֹן, כְּמוֹ ״לְשֹׁד וּלְכָפָן״ (איוב ה:כב); רָעֲבוּ וְנִתְאַוּוּ שָׁרְשֵׁי הַגֶּפֶן הַזֹּאת לְאוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר. וְיֵשׁ מַשְׁמָע כָּפְנָה כְּמוֹ ׳אָסְפָה׳, וְהוּא הָפוּךְ; וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ יֵשׁ מִן הַדּוֹמֶה לוֹ, שֶׁקּוֹרִין לַאֲסִיפַת הָעָם ״כְּנוּפְיָא״ (שבת ס:); וְכָפְנָה הוּא כְּמוֹ כָּנְפָה; אמאש״א בְּלַעַ״ז:

וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְּחָה לוֹ. וּשְׁלוּחֶיהָ שִׁלְּחָה לוֹ לָבֹא אֵלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ:

מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ. מֵהָעוּגִיּוֹת מַיִם (משנה מועד קטן א:א) שֶׁעָשָׂה לוֹ הַנֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן:

פסוק ח

אֶל שָׂדֶה טוֹב וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: וְעַל חִנָּם עָשְׂתָה זֹאת, כִּי אֶל שָׂדֶה טוֹב הָיְתָה שְׁתוּלָה:

לַגֶּפֶן אַדָּרֶת. ״לַגֶּפֶן תַּקִּיף״ (תרגום יונתן):

פסוק ט

אֱמֹר. כָּל הָאַלְפָּא בֵּיתָא בְּמִקְרָא זֶה, וְתָמֵיהַּ אֲנִי כִּי אֵינוֹ נִמְנֶה בַּמָּסוֹרֶת:

יְנַתֵּק. הַנֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן (לעיל, ג):

אֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס. כְּמוֹ יְקוֹצֵץ, הֵם בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שֶׁשְּׁחָטָן לְעֵינָיו (מלכים ב כה:ז):

טַרְפֵּי. עֲלֵי, פוייליי״א בְּלַעַ״ז:

וְלֹא בִזְרוֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב. יָבֹא הַנֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי (לעיל, ז) לְעֶזְרָתָהּ:

לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ. לְנֹכַח הָעוֹקְרוֹת וּמְסִיעוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ:

פסוק י

וְהִנֵּה. עַתָּה שְׁתוּלָה כִּרְצוֹנָהּ:

הֲתִצְלָח. אֶפְשָׁר שֶׁתִּצְלַח זוֹ, שֶׁבָּגְדָה בְּמִי שֶׁנְּטָעָהּ רִאשׁוֹן?!

פסוק יב

מָה אֵלֶּה. מָה הַחִידָה הַזֹּאת; וּפֵירְשָׁהּ לָהֶם:

וַיִּקַּח אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ. הֵם צַמֶּרֶת הָאֶרֶז, יְהוֹיָקִים וְשָׂרָיו:

בָּבֶלָה. הִיא עִיר הָרוֹכְלִים:

פסוק יג

מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה. צִדְקִיָּהוּ:

אֵילֵי הָאָרֶץ. שָׂרֵי הָאָרֶץ:

פסוק יד

לְעָמְדָהּ. לְמַעַן יִתְקַיֵּים:

פסוק יז

בִּשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה. כְּשֶׁיָּבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם:

לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. לַהֲרוֹג אֶת בְּנֵי הָעִיר:

פסוק יח

נָתַן יָדוֹ. הִבְטִיחַ בֶּאֱמוּנָה, וְנָשָׂא יָדוֹ בִּבְרִית:

פסוק יט

וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ. הוּא סִימּוּי עֵינָיו (מלכים ב כה:ז):

פסוק כ

וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי. כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּיו לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר (יחזקאל יב:יג), שֶׁזִּמֵּן צְבִי לַהֲלוֹךְ עַל גַּג הַמְּעָרָה:

וְנִשְׁפַּטְתִּי. וְאֶתְוַכַּח עִמּוֹ:

פסוק כא

וְאֵת כָּל מִבְרָחָיו. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְיָת כָּל גִּבָּרוֹהִי״; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״בְּרַח דּוֹדִי״ (שיר השירים ח:יד); וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וְאֵת כָּל הַבּוֹרְחִים:

בְּכָל אֲגַפָּיו. בְּכָל כַּנְפֵיהֶם, כְּלוֹמַר בְּכָל כֹּחָם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ:

יִפָּרֵשׂוּ. שרונאפנדו״ן בְּלַעַ״ז:

פסוק כב

וְנָתָתִּי. כְּתַרְגּוּמוֹ ״וַאֲקַיְּמִינֵיהּ״. וְלָקַחְתִּי אָנִי אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

רַךְ אֶקְטֹף. אֵין דֶּרֶךְ לְהַרְכִּיב, אֶלָּא מִן הָרַךְ שֶׁגָּדַל אֶשְׁתָּקַד, שֶׁקּוֹרִין ׳גְּרַפְיָיא׳ בְּלַעַ״ז:

וְתָלוּל. לְשׁוֹן ״תֵּל״ (דברים יג:יז), שֶׁדֶּרֶךְ תֵּל לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ וְתָלוּל; אמונצלי״ה בְּלַעַ״ז:

פסוק כג

תִּשְׁכֹּנָּה. דַּגְשׁוּת הַנּוּ״ן מְשַׁמֵּשׁ תַּחַת נוּ״ן שְׁנִיָּה, כְּאִלּוּ כָּתוּב תִּשְׁכֹּנְנָה:

פסוק כד

הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ. אֶת הַכַּשְׂדִּים שֶׁהָיוּ מוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל:

הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח. צִדְקִיָּהוּ וְזַרְעוֹ:

וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ. יְהוֹיָכִין שֶׁגָּלָה בְּלֹא בָנִים (מלכים ב כד:טו-טז) יוֹלִיד בְּבָבֶל אֶת זְרֻבָּבֶל, וְהוּא יִהְיֶה פַּחַת יְהוּדָה לִמְשׁוֹל (חגי א:א; דברי הימים א ג:יז):

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה