רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יז
פסוק ב
חוּד חִידָה. הַנְּבוּאָה שֶׁבָּעִנְיָן בִּלְשׁוֹן חִידָה הִיא, שֶׁהוּא מְדַמֶּה אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר לְנֶשֶׁר וְאֶת מַלְכֵי יְהוּדָה לְצַמֶּרֶת אֲרָזִים:
פסוק ג
אֶרֶךְ הָאֵבֶר. כְּמוֹ: כָּנָף, אֵילָ״א בְּלַעַ״ז; לָשׁוֹן אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, לְשׁוֹן אֵבָרִים מַמָּשׁ:
הָרִקְמָה. נוֹצָתוֹ נָאָה וּמְצֻיֶּרֶת:
אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז. כָּל נוֹף הָאִילָן, וּבְלַעַ״ז צִימָ״א; הוּא מָשָׁל, שֶׁהִגְלָה אֶת יְהוֹיָקִים וְגִבּוֹרָיו:
פסוק ד
אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף. גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ הִשְׁפִּיל. יְנִיקוֹתָיו כְּמוֹ עֲנָפָיו:
וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן. אֶל אֶרֶץ תַּגָּרִים, הִיא בָּבֶל:
פסוק ה
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ. אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ:
בִּשְׂדֵה זָרַע. בִּירוּשָׁלַיִם, בְּעִיר מְלוּכָה:
קָח עַל מַיִם רַבִּים. נִשְׁרַשׁ עַל מַיִם רַבִּים, כְּלוֹמַר: נָתַן לוֹ גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה עַל סְבִיבָיו:
צַפְצָפָה. מִין אִילָן עֲרָבָה, שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים שאלק״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ו
סוֹרַחַת. כְּמוֹ ״וְסֶרַח הָעוֹדֵף״ (שמות כו:יב), גְּדוֹלָה:
שִׁפְלַת קוֹמָה. לַעֲבֹד לְמֶלֶךְ בָּבֶל:
דָּלִיּוֹתָיו. זְמוֹרוֹתָיו:
אֵלָיו. אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל:
תַּחְתָּיו. תַּחַת מֶלֶךְ בָּבֶל:
בַּדִּים. מוֹטוֹת:
וַתְּשַׁלַּח. וַתִּגְדַּל:
פֹּרֹאות. עֲנָפִים רַבִּים:
פסוק ז
וַיְהִי נֶשֶׁר אֶחָד. מֶלֶךְ מִצְרַיִם:
כָּפְנָה שׇׁרָשֶׁיהָ. לְשׁוֹן רְעָבוֹן, כְּמוֹ ״לְשֹׁד וּלְכָפָן״ (איוב ה:כב); רָעֲבוּ וְנִתְאַוּוּ שָׁרְשֵׁי הַגֶּפֶן הַזֹּאת לְאוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר. וְיֵשׁ מַשְׁמָע כָּפְנָה כְּמוֹ ׳אָסְפָה׳, וְהוּא הָפוּךְ; וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ יֵשׁ מִן הַדּוֹמֶה לוֹ, שֶׁקּוֹרִין לַאֲסִיפַת הָעָם ״כְּנוּפְיָא״ (שבת ס:); וְכָפְנָה הוּא כְּמוֹ כָּנְפָה; אמאש״א בְּלַעַ״ז:
וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְּחָה לוֹ. וּשְׁלוּחֶיהָ שִׁלְּחָה לוֹ לָבֹא אֵלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ:
מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ. מֵהָעוּגִיּוֹת מַיִם (משנה מועד קטן א:א) שֶׁעָשָׂה לוֹ הַנֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן:
פסוק ח
אֶל שָׂדֶה טוֹב וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: וְעַל חִנָּם עָשְׂתָה זֹאת, כִּי אֶל שָׂדֶה טוֹב הָיְתָה שְׁתוּלָה:
לַגֶּפֶן אַדָּרֶת. ״לַגֶּפֶן תַּקִּיף״ (תרגום יונתן):
פסוק ט
אֱמֹר. כָּל הָאַלְפָּא בֵּיתָא בְּמִקְרָא זֶה, וְתָמֵיהַּ אֲנִי כִּי אֵינוֹ נִמְנֶה בַּמָּסוֹרֶת:
יְנַתֵּק. הַנֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן (לעיל, ג):
אֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס. כְּמוֹ יְקוֹצֵץ, הֵם בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שֶׁשְּׁחָטָן לְעֵינָיו (מלכים ב כה:ז):
טַרְפֵּי. עֲלֵי, פוייליי״א בְּלַעַ״ז:
וְלֹא בִזְרוֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב. יָבֹא הַנֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי (לעיל, ז) לְעֶזְרָתָהּ:
לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ. לְנֹכַח הָעוֹקְרוֹת וּמְסִיעוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ:
פסוק י
וְהִנֵּה. עַתָּה שְׁתוּלָה כִּרְצוֹנָהּ:
הֲתִצְלָח. אֶפְשָׁר שֶׁתִּצְלַח זוֹ, שֶׁבָּגְדָה בְּמִי שֶׁנְּטָעָהּ רִאשׁוֹן?!
פסוק יב
מָה אֵלֶּה. מָה הַחִידָה הַזֹּאת; וּפֵירְשָׁהּ לָהֶם:
וַיִּקַּח אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ. הֵם צַמֶּרֶת הָאֶרֶז, יְהוֹיָקִים וְשָׂרָיו:
בָּבֶלָה. הִיא עִיר הָרוֹכְלִים:
פסוק יג
מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה. צִדְקִיָּהוּ:
אֵילֵי הָאָרֶץ. שָׂרֵי הָאָרֶץ:
פסוק יד
לְעָמְדָהּ. לְמַעַן יִתְקַיֵּים:
פסוק יז
בִּשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה. כְּשֶׁיָּבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם:
לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. לַהֲרוֹג אֶת בְּנֵי הָעִיר:
פסוק יח
נָתַן יָדוֹ. הִבְטִיחַ בֶּאֱמוּנָה, וְנָשָׂא יָדוֹ בִּבְרִית:
פסוק יט
וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ. הוּא סִימּוּי עֵינָיו (מלכים ב כה:ז):
פסוק כ
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי. כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּיו לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר (יחזקאל יב:יג), שֶׁזִּמֵּן צְבִי לַהֲלוֹךְ עַל גַּג הַמְּעָרָה:
וְנִשְׁפַּטְתִּי. וְאֶתְוַכַּח עִמּוֹ:
פסוק כא
וְאֵת כָּל מִבְרָחָיו. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְיָת כָּל גִּבָּרוֹהִי״; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״בְּרַח דּוֹדִי״ (שיר השירים ח:יד); וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וְאֵת כָּל הַבּוֹרְחִים:
בְּכָל אֲגַפָּיו. בְּכָל כַּנְפֵיהֶם, כְּלוֹמַר בְּכָל כֹּחָם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ:
יִפָּרֵשׂוּ. שרונאפנדו״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק כב
וְנָתָתִּי. כְּתַרְגּוּמוֹ ״וַאֲקַיְּמִינֵיהּ״. וְלָקַחְתִּי אָנִי אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:
רַךְ אֶקְטֹף. אֵין דֶּרֶךְ לְהַרְכִּיב, אֶלָּא מִן הָרַךְ שֶׁגָּדַל אֶשְׁתָּקַד, שֶׁקּוֹרִין ׳גְּרַפְיָיא׳ בְּלַעַ״ז:
וְתָלוּל. לְשׁוֹן ״תֵּל״ (דברים יג:יז), שֶׁדֶּרֶךְ תֵּל לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ וְתָלוּל; אמונצלי״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק כג
תִּשְׁכֹּנָּה. דַּגְשׁוּת הַנּוּ״ן מְשַׁמֵּשׁ תַּחַת נוּ״ן שְׁנִיָּה, כְּאִלּוּ כָּתוּב תִּשְׁכֹּנְנָה:
פסוק כד
הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ. אֶת הַכַּשְׂדִּים שֶׁהָיוּ מוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל:
הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח. צִדְקִיָּהוּ וְזַרְעוֹ:
וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ. יְהוֹיָכִין שֶׁגָּלָה בְּלֹא בָנִים (מלכים ב כד:טו-טז) יוֹלִיד בְּבָבֶל אֶת זְרֻבָּבֶל, וְהוּא יִהְיֶה פַּחַת יְהוּדָה לִמְשׁוֹל (חגי א:א; דברי הימים א ג:יז):