רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יח · פסוק ב
וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר. מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל. אשנפלאנ״ץ בְּלַעַ״ז:
אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר. פְּרִי עַד שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל, בֵּיירְגוּ״ץ בְּלַעַ״ז:
וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה. אגאצירונ״ט בְּלַעַ״ז, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָאָבוֹת חוֹטְאִים וְהַבָּנִים לוֹקִים, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים חָטְאוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁגָּלוּ, וְאַף אָנוּ לֹא נִדְאַג לִלְקוֹת בַּעֲוֹנֵינוּ: