רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יז · פסוק ה
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ. אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ:
בִּשְׂדֵה זָרַע. בִּירוּשָׁלַיִם, בְּעִיר מְלוּכָה:
קָח עַל מַיִם רַבִּים. נִשְׁרַשׁ עַל מַיִם רַבִּים, כְּלוֹמַר: נָתַן לוֹ גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה עַל סְבִיבָיו:
צַפְצָפָה. מִין אִילָן עֲרָבָה, שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּים שאלק״א בְּלַעַ״ז: