רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק טז · פסוק נ
וַתִּגְבְּהֶינָה. הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בְּאִיּוֹב ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם״ (איוב כח:ה), וְכָל הָעִנְיָן, עַד שֶׁאָמְרוּ: נִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסֵּר (תנחומא, אחרי מות א; במדבר רבה ט:כד):
וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי. דַּרְכָּן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּסְדוֹם ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳״ (בראשית יח:כא):