רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק טז · פסוק י
וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה. ״וְאַלְבִּישִׁית יָתְכוֹן לְבוּשֵׁי צִיּוּרִין, מֵחֲמַדַּת סָנְאֵיכוֹן״ (תרגום יונתן):
וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ. אִיקַאלְצֵייטוֹיִ״י טִיישׁוֹ״ן בְּלַעַ״ז, ״וִיהִיבִית מְסָן דִּיקָר בְּרַגְלִיכוֹן״ (תרגום יונתן):
וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ. אִיפּוֹצִיֵּינִישְׁטוֹ״י בְּלַעַ״ז, ״וְקַדִּישִׁית מִנְּכוֹן כָּהֲנַיָּא לְמֶהֱוֵי מְשַׁמְּשִׁין קֳדָמַי בְּמִצְנְפָן דְּבוּץ״ (תרגום יונתן):
וָאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. שווייא״ה בְּלַעַ״ז, ״וְיָת כַּהֲנָא רַבָּא בִּלְבוּשֵׁי צִבְעוֹנִים״ (תרגום יונתן). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, תצוה א): וָאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי אֵלּוּ שִׁבְעַת עַנְנֵי כָבוֹד, דִּכְתִיב ״לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם״ (שמות יג:כב):