אור ברסלב
רש"י על יחזקאל פרק טז › פסוק ז

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק טז · פסוק ז

פסוק ו

רְבָבָה כְּצֶמַח. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ (שמות א:ז):

בַּעֲדִי. לְשׁוֹן ״מִכְלוֹל״ (יחזקאל כג:יב); וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ בַּעֲדִי עֲדָיִים לְשׁוֹן ׳עַד׳, כְּמוֹ ״בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד״ (ישעיה כו:ד); אַנְגוּק״א אַשִׁיגְל״א בְּלַעַ״ז; אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״עֲדִי״ (יחזקאל טז:יא), וּמִשְׁקַל עֲדִי עֲדָיִים הוּא מִן עֵשֶׂר שֵׁמוֹת: אֲרִי – ״אֲרָיִים״ (מלכים א י:כ), צְבִי – ״צְבָיִים״ (שמואל ב ב:יח), גְּדִי – ״גְּדָיִים״ (שמואל א י:ג):

נָכוֹנוּ. פוֹרִינְ״ט אַפִייטִיאַ״שׁ בְּלַעַ״ז:

וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ. סִימָנֵי נַעֲרוּת:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה