רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ט · פסוק ו
וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. מִן הָעוֹמְדִים לִפְנֵי מִקְדָּשִׁי; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא ׳מִמְּקֻדָּשַׁי׳, מִן הַמְקֻדָּשִׁים לִי, הֵם אוֹתָם חֲקוּקֵי הַתָּו שֶׁהִתְרָה בָּהֶם מִלְּהַזִּיקָם, חָזַר וְצִוָּה לְחַבְּלָם, לְפִי שֶׁאָמְרָה מִדַּת הַדִּין לְפָנָיו: מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הֲרֵי לֹא מִחוּ בָהֶם; כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נה.):