אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק ט

פרק ח

פסוק א

קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר. הַקְרִיבוּ אֶת הַפְּקוּדִים אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר:

פסוק ב

שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נה.): קֶצֶף, אַף, וְחֵמָה, מַשְׁחִית, מְשַׁבֵּר, מְכַלֶּה:

מַפָּצוֹ. שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ ״וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ״ (תהלים קלז:ט):

וְקֶסֶת הַסּוֹפֵר. פִּנְקָס; הֵם לוּחוֹת שֶׁמְּחֻפִּין בְּשַׁעֲוָה, וְחוֹרְתִין בָּם בְּעֵט:

אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת. הוּא מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה (מלכים א ח:סד; ט:כה) תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר (שמות לח:א-ב):

פסוק ג

מֵעַל הַכְּרוּב. מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה שָׁם עַד הֵנָּה, וְהִתְחִילָה לְהִסְתַּלֵּק וְלָצֵאת לַחוּץ מְעַט מְעַט, עֶשֶׂר מַסָּעוֹת (ראש השנה לא.), וְזֶה מַסָּע הָרִאשׁוֹן(עיין עמוס ט פסוק א ברש״י וצריך עיון יוש״ה): מִן הַכְּרוּב לְמִפְתַּן בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

פסוק ד

וְהִתְוִיתָ תָּו. וְרָשַׁמְתָּ רֹשֶׁם:

עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים. הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי לִהְיוֹת לְאוֹת שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בָם הַמַּשְׁחִיתִים (להלן ו):

פסוק ה

וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי. לְשֵׁשֶׁת הַמְּחַבְּלִים:

פסוק ו

וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. מִן הָעוֹמְדִים לִפְנֵי מִקְדָּשִׁי; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא ׳מִמְּקֻדָּשַׁי׳, מִן הַמְקֻדָּשִׁים לִי, הֵם אוֹתָם חֲקוּקֵי הַתָּו שֶׁהִתְרָה בָּהֶם מִלְּהַזִּיקָם, חָזַר וְצִוָּה לְחַבְּלָם, לְפִי שֶׁאָמְרָה מִדַּת הַדִּין לְפָנָיו: מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הֲרֵי לֹא מִחוּ בָהֶם; כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נה.):

פסוק ח

וְנֵאשְׁאַר אֲנִי. וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי:

פסוק ט

מָלְאָה מֻטֶּה. דִּין מְעֻקָּל (חבקוק א:ד):

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה