אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק א

בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית. לְגָלוּת יְכָנְיָה:

פסוק ב

מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וְגוֹ׳. אָסוּר לְהִתְבּוֹנֵן בְּפָסוּק זֶה (ראה רש״י יחזקאל א:כז):

פסוק ג

בְּצִיצִית רֹאשִׁי. בִּשְׂעַר רֹאשִׁי, פְּלוּצִיי״ל בְּלַעַ״ז:

בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים. הֶרְאַנִי כְּאִלּוּ נוֹשֵׂא אוֹתִי וּמְבִיאַנִי לִירוּשָׁלַיִם:

שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה. שַׁעַר הָעֲזָרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית לְהַר הַבַּיִת, וְהָיוּ לָהּ שְׁעָרִים לְכָל רוּחוֹתֶיהָ:

סֵמֶל הַקִּנְאָה. צוּרַת הַקִּנְאָה מְקַנֵּא וּמַקְנִיט לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנְּתָנוּהָ שָׁם לְהַקְנָאוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַרְגִּיזוֹ; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״צֶלֶם דְּקִנְאָתָא דְּמַרְגְּזִין״:

פסוק ה

שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה. לְהַר הַבַּיִת מִחוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי בְּפֶתַח שַׁעַר הַצְּפוֹנִי שֶׁל עֲזָרָה מִבַּחוּץ הָיָה עוֹמֵד, וְדֶרֶךְ צָפוֹנָה לַשַּׁעַר, חוּץ לָעֲזָרָה הוּא:

מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ. בְּהַר הַבַּיִת, מִצָּפוֹן לְאוֹתוֹ שַׁעַר הָעֲזָרָה הַצְּפוֹנִי; וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהָיָה אוֹתוֹ שַׁעַר מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ:

בַּבִּאָה. כְּשֶׁאָדָם בָּא לִיכָּנֵס לָעֲזָרָה, מוֹצְאוֹ שָׁם. בַּבִּאָה – אלאנטריא״ה בְּלַעַ״ז:

פסוק ו

לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי. כְּדֵי שֶׁאֶתְרַחֵק מֵעַל מִקְדָּשִׁי:

פסוק ז

אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר. הִקְרִיבַנִי עַד פֶּתַח אוֹתוֹ שַׁעַר עַצְמוֹ (ראה רש״י יחזקאל ח:ה):

חוֹר אֶחָד בַּקִּיר. חוֹמַת הָעֲזָרָה:

פסוק ח

חֲתָר נָא בַקִּיר. וְהַרְחֵב אֶת הַחוֹר:

וְהִנֵּה פֶתַח אֶחָד. דֶּרֶךְ הַחוֹר רָאִיתִי פֶּתַח לִשְׁכָּה אַחַת:

פסוק י

שֶׁקֶץ. עֲשׂוּיִין לְשִׁקּוּץ עֲבוֹדָה זָרָה:

מְחֻקֶּה. חֲקוּקִין עַל הַקִּיר:

פסוק יא

וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן. חָשׁוּב הָיָה, וּלְמֵדִין דּוֹרוֹ הֵימֶנּוּ, לְפִיכָךְ הִקְפִּיד עָלָיו:

וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת. תִּימּוֹר קִיטוֹר עֲנַן הַקְּטֹרֶת; וְלָשׁוֹן עֲתַר – ׳מַרְבִּית׳, וְכֵן ״הַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם״ (יחזקאל לה:יג), וְכֵן ״נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״ (משלי כז:ו); וְכֵן חִבְּרָן מְנַחֵם בְּמַחֲלֹקֶת אַחַת שְׁלָשְׁתָּן, וּפֵירֵשׁ: עִנְיָן מְרֻבֶּה הֵמָּה, אַךְ כָּל אֶחָד לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם:

פסוק יב

בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ. מְשׁוּכָה בְּרִצְפַת אַבְנֵי שַׁיִשׁ, לְשׁוֹן ״וְשַׂכֹּתִי כַפִּי״ (שמות לג:כב):

פסוק יד

אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה׳. תּוֹךְ חֲלַל הָעֲזָרָה, אֶל פֶּתַח הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן; דְּאָמַר מַר (זבחים נה:): שְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם (תמיד ל:):

מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז. דְּמוּת אֶחָד שֶׁמְּחַמְּמוֹת אוֹתוֹ מִבִּפְנִים, וְהָיוּ עֵינָיו שֶׁל עוֹפֶרֶת וְהֵם נִתּוֹכִין מֵחוֹם הַהֶסֵּק וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ בּוֹכֶה, וְאוֹמְרוֹת: תִּקְרוֹבֶת הוּא שׁוֹאֵל:

תַּמּוּז. לְשׁוֹן הֶיסֵּק, כְּמוֹ ״עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ״ (דניאל ג:יט), ״וְאַתּוּנָא אֲזֵה יַתִּירָה״ (שם):

מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז. פִּיישְׁנְ״ט פְּלוֹרִי״ר לָא״ל קָאלְפִּי״ץ בְּלַעַ״ז:

פסוק טז

וַיָּבֵא אוֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה׳ הַפְּנִימִית. הִיא הָעֲזָרָה, כִּי הַר הַבַּיִת נִקְרָא ״הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה״ (יחזקאל מ:יז), וְעַד עַכְשָׁיו בְּתוֹכָהּ הָיָה עוֹמֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא נִכְנַס בְּשַׁעַר הַצְּפוֹנִי, וְהֶרְאָהוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת אֶת צוּרַת הַתַּמּוּז, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ לְמִזְרָח לִפְנֵי הַהֵיכָל וְהַמִּזְבֵּחַ:

וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וגו׳. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הַהֵיכָל, אֶלָּא מַגִּיד שֶׁהָיָה אֲחוֹרֵיהֶם מְגֻלֶּה, שֶׁהָיוּ פּוֹעֲרִין עַצְמָם וּמַתְרִיזִין כְּלַפֵּי מַטָּה (סוכה נג:):

מִשְׁתַּחֲוִיתֶם. בִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת הוּא מְשַׁמֵּשׁ, לְשׁוֹן ׳הַשְׁחָתָה׳ וּלְשׁוֹן ׳הִשְׁתַּחֲוָיָה׳, כֵּן הוּא בִּירוּשַׁלְמִי (סוכה ה, ה): מַשְׁחִיתִים הַהֵיכָל וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאִינוּן מִתְחַבְּלִין וְסָגְדִין״. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן ׳שָׁחוֹחַ׳, כְּמוֹ ״שְׁחִי וְנַעֲבוֹרָה״ (ישעיה נא, כג):

פסוק יז

הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה. הַמְעַט לָהֶם וְקַל בְּעֵינֵיהֶם שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם?

מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת. אִם הָיוּ חֲדֵלִים מֵעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּבֵיתִי פֹּה:

כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס. וְנָקֵל בְּעֵינֵיהֶם אוֹתוֹ עָוֹן, וַיָּשׁוּבוּ לְהַכְעִיסֵנִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי בַּתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה:

וְהִנָּם שׁוֹלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם. וְהִנֵּה שׁוֹלְחִים אֶל חוֹטְמָם אֶת רֵיחַ רַע שֶׁל זְמוֹרָה זוֹ, שֶׁהֵם מְזַמְּרִים בָּרוּחַ הַיּוֹצֵא מִפִּי טַבַּעַת, כְּלוֹמַר: בָּשְׁתָּם זֶה אֶל פְּנֵיהֶם יָשׁוּב. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ וְהִנָּם שׁוֹלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם עִנְיַן דּוֹפִי וְקָלוֹן הוּא. לְפֵירוּשׁוֹ הִשְׁוָה רֵיחַ מִקְטַרְתָּם וְכַעַס קָרְבָּנָם וְנִיחוֹחִים (יחזקאל כ:כח) לִמְלֶאכֶת דּוֹפִי נְקָבִים, וַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳ יוֹרֶה עַל הָעִנְיָן:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה