רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק ז
פסוק ב
בָּא הַקֵּץ. שֶׁאָמַרְתִּי ״וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וְגוֹ׳״, ״הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״ (דברים ד:כה-כו); ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ – בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וְהֵם נִשְׁתַּהוּ בָהּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים: אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָהּ עַד שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת (מלכים א ו:א; במדבר יד:לג-לד), וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד הַבַּיִת (יומא ט.):
פסוק ה
רָעָה אַחַת רָעָה. רָעָה שְׁלֵימָה וּמְיֻחֶדֶת, לְמַעְלָה מִכָּל הָרָעוֹת, וְהוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת:
הִנֵּה בָאָה. טַעְמוֹ בָּאָלֶ״ף, הוּא לְשׁוֹן פּוֹעֶלֶת:
פסוק ז
בָּאָה הַצְּפִירָה. טַעְמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי״ת, וְהוּא לְשׁוֹן פָּעֲלָה: כְּבָר בָּאָה הַצְּפִירָה – כְּמוֹ בָּא וְשָׁקַע מְאוֹר הַשַּׁחַר וְהַתִּפְאֶרֶת בָּא:
וְלֹא הֵד הָרִים. ״וְלָא לְאִשְׁתֵּיזָבָא בְּמִצְדֵי טוּרַיָּא״, וְהֵד – לְשׁוֹן צַעֲקַת הַכְרָזָה לָקוּם לִבְרוֹחַ אֶל רָאשֵׁי הֶהָרִים, כְּמוֹ ״הֵידָד הִשְׁבַּתִּי״ (ישעיה טז:י), ״וְעָנוּ עָלֶיךָ הֵידָד״ (ירמיה נא:יד), הַשְׁמָעַת קוֹל נוֹשֵׂא מַשָּׂא עֲנָבִים אֶל הַגַּת וְטוֹעֲנֵי הַקּוֹרָה:
פסוק ח
מִקָּרוֹב. בִּמְהֵרָה:
פסוק י
הִנֵּה הַיּוֹם. הִנֵּה בָּא הַיּוֹם:
הִנֵּה בָאָה. הָרָעָה:
יָצְאָה הַצְּפִירָה. עָלָה הַשַּׁחַר שֶׁל יוֹם הָרָעָה:
צָץ הַמַּטֶּה. לְהַכּוֹת אֶתְכֶם:
פָּרַח הַזָּדוֹן. נִתְגַּלָּה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע:
פסוק יא
הֶחָמָס קָם וְגוֹ׳. הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם הוּא קָם עֲלֵיכֶם לְמַטֵּה רֶשַׁע לְשַׁחֶתְכֶם:
לֹא מֵהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּשְׁחִית: אֵינְךָ זָקוּק לְהַשְׁאִיר נֶפֶשׁ מֵרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין טוֹבָה יוֹצֵאת לֹא מֵהֶם וְלֹא מִבְּנֵיהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם:
וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם. אֵין בָּהֶם נוֹהֶה אַחֲרַי, מְגַעְגֵּעַ וְנוֹתֵן לֵב אֵלַי; כְּמוֹ ״וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה׳״ (שמואל א ז:ב), וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא: ״וְאִתְנְהִיאוּ לְפוּלְחָנָא״, לְשׁוֹן תַּאֲוָה וְגִעְגּוּעִין. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יְלָלָה, וְכֵן ״וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״ פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן יְלָלָה, וְאֵין בַּתֵּבָה רַק ה״א יְסוֹד:
פסוק יב
וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבָּל. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לִהְיוֹת עָצֵב, אַל יִתְעַצֵּב, כִּי סוֹפְכֶם לִגְלוֹת:
פסוק יג
כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב. כְּשֶׁיִּגְלֶה בַּגּוֹלָה לֹא יָשׁוּב וְיִרְאֶה עוֹד הַשָּׂדֶה שֶׁמָּכַר, וְלָמָּה יִתְאַבֵּל?
וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם. כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לֹא יָשׁוּבוּ אֶל מְקוֹמָם:
כִּי חָזוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ וגו׳. ״אֲרֵי נְבִיָּיא מִתְנַבְּן עַל כָּל אַתְרְגוּשְׁתְהוֹן לְמֵיתַב בִּתְיוּבְתָּא וְלָא תַּיְיבִין״ (תרגום יונתן):
וְאִישׁ בַּעֲוֺנוֹ חַיָּתוֹ. כָּל אֶחָד מֵהֶם חַיָּתוֹ וְנַפְשׁוֹ דְּבוּקָה בַּעֲוֹנוֹ:
לֹא יִתְחַזָּקוּ. לֹא יְחַזְּקוּ לִבָּם עַל יִצְרָם הָרָע לָשׁוּב לְתוֹרָתָם:
פסוק יד
תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ. כְּשֶׁיָּבֹא עֲלֵיהֶם הַצַּר הֵכִינוּ עַצְמָם לַמִּלְחָמָה, וְאֵין יוֹצֵא לְהִלָּחֵם:
פסוק טז
כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת. דֶּרֶךְ הַיּוֹנִים לְהִקָּבֵץ בַּגֵּאָיוֹת וְהוֹמוֹת שָׁם; וְהָיוּ הוֹמִים אֶל הֶהָרִים אֲשֶׁר יָנוּסוּ שָׁם אִישׁ בַּעֲוֺנוֹ, כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת אֲשֶׁר כֻּלָּם הֹמוֹת:
פסוק יז
תֵּלַכְנָה מָּיִם. מִזִּיעַת אֵימָה:
פסוק יט
לְנִדָּה יִהְיֶה. לְשִׁקּוּץ יִהְיֶה לָהֶם:
פסוק כ
וּצְבִי עֶדְיוֹ. שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר לְגָאוֹן שָׂמָהוּ לָהֶם, הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא גְּאוֹן עֻזָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם״ (יחזקאל כד:כא), הֵם גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹת עָשׂוּ בוֹ עַל כֵּן וְגוֹ׳:
פסוק כב
אֶת צְפוּנִי. אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי צָפוּן שָׁם בֵּינֵיהֶם:
פסוק כג
עֲשֵׂה הָרַתּוֹק. שַׁלְשֶׁלֶת, אוֹת הוּא שֶׁיֵּלְכוּ בַּגּוֹלָה אֲסוּרִים בְּזִיקִים:
מִשְׁפַּט דָּמִים. ״חַיָּבֵי קְטוֹל״ (תרגום יונתן):
פסוק כד
רָעֵי גוֹיִם. רָעִים שֶׁבְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאַכְזָרִים:
וְנִחֲלוּ. וְיִתְנַחֲלוּ לַאֲחֵרִים:
מְקַדְּשֵׁיהֶם. בָּתֵּי הֵיכַל הַבָּמוֹת שֶׁהָיוּ נוֹעָדִים שָׁם, לְשׁוֹן בֵּית זִמּוּנָם:
פסוק כה
קְפָדָה בָא. כְּמוֹ ״קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי״ (ישעיהו לח:יב), לְשׁוֹן כְּרִיתָה:
פסוק כו
הוֹוָה עַל הוֹוָה. מְאוֹרָע עַל מְאוֹרָע, הֲוָיָה אַחַר הֲוָיָה. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן שֶׁבֶר:
וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן. הָרְגִילִים בְּהוֹרָאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ״ (מלאכי ב:ז):